לפני כמה שנים ישבתי עם עורך דין, שותף בכיר במשרד עורכי דין, שהתעניין לגבי יחסי ציבור. שותפיו במשרד קיבלו החלטה להשקיע בשיווק וגם הקצו תקציב לעניין (תקציב יפה מאוד יש לומר).

בשיחה ראשונית הצעתי לו סידרת רעיונות בתחום יחסי ציבור ועוד מספר רעיונות לפעילויות שיווקיות שברובן היו מבחינתי בסיסיים: יחסי ציבור "סטנדרטיים" וקישרי עיתונות (הודעות לעיתונות, פיצ'רים וכיו"ב), אתר אינטרנט, יחסי ציבור באינטרנט, בלוג מקצועי, ניוזלטר וכיו"ב  הדברים הרגילים… (וגם האפקטיביים מאוד יש להדגיש). 

כשביקש לשמוע אם יש לי עוד כמה רעיונות, "אחרים" אמרתי לו שאני אשמח להביא בפניו רעיונות מקוריים ונועזים, אבל אני בספק רב אם הוא או שותפיו ירצו לממש אותן.  

הוא בכל זאת הוא ביקש לשמוע והדבר הראשון שקפץ לי לראש זה – שיכתוב ספר מתח קצר (משהו כמו 150-200 עמודים) שעוסק בתחום שלו, שידפיס אותו במהדורה פרטית של 500-1000 עותקים  ויפיץ אותו בדואר בתור אקט של יחסי ציבור עם איחולי שנה טובה או אפילו שי מקורי לחגים אל הלקוחות ובעיקר, אל הלקוחות הפוטנציאלים.

להפיק רעיון כזה – זה לא כל כך מסובך. אני מכיר לפחות אדם אחד שיכתוב כסופר צללים את סיפור המתח הזה (או נניח סיפורי מתח כאלו) באיכות סבירה ובכתיבה קלילה וקריאה..

העלות משוערת: שכר כתיבה  + עורך ומוריד לדפוס + הדפסה + משלוח בדואר = מקסימום 10,000 דולר.

זה אמנם לא זול, אבל גם לא בשמיים (לפחות לא בקנה המידה שהם דיברו עליו כשדיברו על תקצב). רק על הדבר הזה אפשר לעשות יופי של יחסי ציבור

האיש התלהב ברמה שקשה לתאר, אפילו החל לתכנן תבנית עלילתית וכיו"ב אבל…  כצפוי, כשחזר אלי בטלפון אמר לי שהשותפים שלו אמנם רוצים שיווק, רוצים יחסי ציבור,  אבל הם מעדיפים לקבל תחילה הצעת מחיר לדברים הסטנדרטים כגון: יחסי ציבור, קישרי עיתונות, כתיבה שיווקית לצרכיהם השונים,  אתר אינטרנט ו… זהו.

אני חייב להודות שזו לא הייתה הפעם הראשונה שזה קרה. כמעט תמיד, כל הלקוחות שעבדתי איתם אהבו לשמוע רעיונות יצירתיים, רעיונות "אחרים" אם בתחום יחסי הציבור, אם בתחום יחסי ציבור באינטרנט ואם בתחום השיווק. כולם התלהבו לפחות מחלק מהרעיונות אבל… בסופו של דבר, רובם לא רצו לקחת את זה צעד קדימה, להביא את זה לכלל מימוש, אלא העדיפו את השירותים הרגילים (והטובים כמובן) של יחסי הציבור או היעוץ השווקי שנתתי עם "יצירתיות מוגבלת" כלומר משהו שתחום בין לבין.

יתכן שהרעיונות שלי היו יקרים מידי/נועזים מידי/יצירתיים מידי/טפשיים מידי ו/או ולא מתאימים לאופי הארגונים שהצעתי להם (מן הסתם היו כאלו)  אבל המסקנה שלי היא שאנשים פשוט אוהבים להיות קרובים וזמינים ל- "רעיונות אחרים", הם אמנם רוצים לשמוע, אולי קצת לפנטז עליהם אבל … יעדיפו ללכת בתלם עם מינימום תעוזה. אלא אם, וכאן יש סייג, המתחרה שלהם הלך רחוק, או אז…ירצו ללכת עוד יותר רחוק.