עידו קינן במדורו "קטנוניסט" בעיתון כלכליסט מספר על הודעה לעיתונות מופרכת מטעם D.MO הרשת הגדולה בישראל לדיו מדפסות ממוחזר – לפיה בשנה האחרונה חלה עליה הדרגתית אך ברורה מאוד בשימוש במדפסות הביתיות בעיר שדרות וזאת כנראה בשל השהייה המרובה של תשובי העיר בבתים והשימוש הגובר במחשב הביתי.
כאשר קינן ניסה לחקור את העניין מעט לעומק ושאל מאיפה נתונים ענה דורון עמית, מנכ"ל החברה כי "משיחות עם תושב המקום התברר שאנשים מרוב שהם יושבים בבית, יותר, הם פשוט מדפיסים יותר. אין משהו קשיח" ו"תושב המקום יודע את זה מהשערה שלו – לא סטטיסטיקה מדויקת".
למרות שעולה איזה חיוך קל, אותי זה לא מצחיק. איש יחסי הציבור של DMO עשה דבר שלא יעשה – מסר נתונים שיקריים בשביל איזכורון קטן בעיתון.
אני יכול לתאר לעצמי את הדינמיקה: "שדרות בכותרות, בואו נוציא איזו ידיעה שקשורה לשדרות" ואז הגיעה "ההברקה" – "הם יותר יושבים בבתים, בטח הם משתעממים, אז הם יותר על המחשב, בטח יותר מדפיסים… בינגו".
אני לא איש יחסי הציבור של DMO אבל זו החברה הגדולה בישראל בשוק הדיו הממוחזר עם רשת חנויות ענפה בכל הארץ. חברה שמחזיקה נתח משמעותי מהשוק, יכולה לבצע באמצעות המוכרים סקרים אצל הלקוחות בלי שום בעיה ואילו יהיו סקרים מהימנים שמצביעים על מגמות אמיתיות בענף: באיזה עיר מדפיסים יותר, הרגלי שימוש במדפסות, עליה/ירידה בכמות הדפסות לקראת החגים (או הקיץ או תקופות מבחנים או מה שלא יהיה) מי מדפיס יותר בבית – גברים, נשים או הילדים, אילו מדפסות הן הנמכרות ביותר, אילו מדפסות מתקלקלות יותר מהר וכן הלאה.
החברה שמחזור המכירות שלה מגיע ל-100 מיליון שקלים בשנה יכולה גם לתרום מדפסות ו/או דיו לתושבי שדרות ולקבל חשיפה נאה על פעילות למען הקהילה. אבל לפברק מגמות שוק? זה נראה כל כך פתטי מה גם שהם מופרכות לחלוטין.
שטות.
תגים: יחסי ציבור