השבוע פורסם בכל אמצעי התקשורת כי השב"כ פתח פלטפורמת בלוגים. המטרה המוצהרת של הבלוגים, וכך אף כתוב בפתיח האתר, היא לאפשר לגולשים לקרוא קצת יותר על עבודת השב"כ, עבודת המטה ובהתאמה לעניין עובדים מתחום ההייטק להגיש מועמדות לעבודה בשב"כ.

ארבעת הבלוגים של עובדי השב"כ הם של עובדים אגף מערכות המידע של הארגון החושפים מעט מפעילותם.

ככלל, יש כאן אקט כפול של יחסי ציבור לשב"כ. כדבר ראשון – התדמית של הארגון שבעבר נחבט לא מעט בגלל כל מיני פרשיות עולה –  השב"כ החליט לפתוח כמה שערים קטנים ולספק הצצה אליו פנימה ובכך לשפר את תדמיתו על בסיס קבוע.

הדבר השני, המשמעותי יותר מבחינת שירות הביטחון, הוא מול העובדים הפוטנציאלים. אני מניח שבתהליך הכנת הבלוגים, גם בא בחשבון כל נושא יחסי הציבור פנימה ולמקורבים (בני משפחות וחברים) שמטרתם לטפטוף את המסרים התקשורתיים: השב"כ הוא גוף מתקדם מבחינה טכנולוגית, השב"כ הולך ונפתח החוצה, טוב לעבוד בשב"כ.

כבר כתבתי כמעט בכל הזדמנות בבלוג זה ובאתר על כך שיחסי ציבור ממוקדים עשויים להביא לתוצאות נאות. נדמה לי שעצם פתיחת הבלוגים ופרסומם בציבור כבר יצר את האפקט הרצוי. מהנדסי הייטק (עובדים פוטנציאלים) יודעים שהשב"כ "מחפש" אותם וכך גם כמעט כל קוראי העיתונים וגולשי האינטרנט התאווים למידע נוסף על הגוף הסודי.

ולעצם העניין – לבלוגים עצמם. הבלוגים לא כתובים כמו שצריך מבחינת יחסי ציבור. הם יותר מידי פרסומיים, יותר מידי מדיפים ניחוח אינטרסים ולא נראים כמו בלוגים טבעיים. למרות זאת עושה רושם כי הם נכתבו על ידי האנשים עצמם ולא על ידי הגוף החיצוני שהקים עבורם (חברה של אדם שוב) את הפלטפורמה. שירותי כתיבת בלוגים ארגוניים ניתנים גם על ידי.

נדמה לי שעם הדרכה נבונה וגם עם הניסיון בכתיבה הבלוגים יעשו מעניינים יותר. אני לבטח אמשיך לעקוב, ובכל מקרה, אני מסיר את הכובע גם על ההחלטה גם על הביצוע, ובטח שעל החשיפה.