להלן הצהרה: לאורך כל דרכי בתור איש יחסי ציבור בעבר ובהווה, אם כמנהל שכיר של משרד יחסי ציבור,  אם כעצמאי בתחום היחס"צ ובכל קונסטלציה אחרת, לא לקחתי, אני לא לוקח ואני גם לא מתכוון לקחת עמלות, קופונים אחוזים… לא מספקי משנה ולא מהפניות מיוחדות שאני שולח לאחרים. אני אף פעם לא מבקש את החמש עשרה אחוז מאף אחד ובנוסף, אל תקציב הריטיינר או בכלל בהצעות המחיר שאני מגיש, אין שום הוצאות נוספות נחבאות שאני אמור להרוויח מהן.  אם בכל זאת יש צורך בהוצאות אילו או אחרות, הרי שמדובר בהוצאות אמיתיות ומצידי, שיוציאו אותם באופן ישיר ולא דרכי. לי אין עניין להרוויח גרוש באופן עקיף.

תגידו פראייר, תגידו נאיבי, אבל אני מעדיף כך. "מודל ההכנסות שלי"  (נשמע נפוח משהו) בנוי כך שאני אמור להרוויח אך ורק מהלקוח באופן ישיר ולא על גבו או באמצעותו.

זה לא שאני רואה בעין עקומה משרדי יחסי ציבור אחרים שלוקחים לקוחות בסכום נמוך בתיקווה להרוויח עליהם מכיוונים אחרים כמו עמלות פרסום או משהו כזה. אם זה המודל העסקי שלהם, שיבושם להם. אני מעדיף שלא לעשות כך, אלא להתקשר ישירות עם הלקוח ומרגע שסיכמנו על תחילת עבודה, כל שיקול עסקי שיעשה, כל המלצה שתתבצע מצידי תעשה בלב שלם ונקי בלי שיעלה לרגע החשד מצידו, ו/או הפיתוי מצידי להמליץ על הצעות זו או אחרת, ספק זה או אחר כי אני מרוויח יותר מהצד.

זה לא שאני עד כדי כך פראייר שאם יצא לי לתווך בעסקת נדל"ן או בהשקעה גדולה מכל סוג שהוא בין אחד למשנהו ותוצע לי עמלה, לא אקח. בטח שאקח, כל עוד לא מדובר בלקוחות שלי.

אם לקוח יחסי ציבור שלי ביצע עסקה גדולה באמצעותי/עזרתי/בתיווכי (והיו כאלו לא מעט בעבר ואני מקווה שיהיה עוד כאלו בעתיד) הרי שמבחינתי זה ברור מאליו שאין שום בשום תגמול נוסף מאחר ועל פי ראות עיני אני מתוגמל מידי חודש או באופן חד פעמי על העבודה.

אולי פראייר, אבל נוח לי עם זה. אני חושב שגם ללקוחות שלי תמיד היה נוח עם זה.