ארכיון פוסטים מהקטגוריה "יחסי ציבור הייטק"

כמה מילים על כותרת יחסי ציבור

יום רביעי, 28 במאי, 2008

אמש הודיע מאיר אורבך באופן פומבי כי הוא עוזב את את כותרת, משרד יחסי הציבור המוביל בישראל. מאיר עובד בכותרת, אם זיכרוני אינו מטעני, החל משנת 1995. את דרכו החל כעוזר תקציבאי, המשיך כתקציבאי, תקציבאי בכיר ובשנים האחרונות שימש בתור מנהל המשרד.

הודעת הפרישה של מאיר החזירה אותי שמונה שנים לאחור, ליום שבו עזבתי אני את כותרת. אני זוכר את הרגע בו יצאתי מהדלת. פתאום אבן כבדה ירדה לי מהכתפיים, כבר לא אחראי על כל עשרות הלקוחות והעובדים ומצד שני צביטה חזקה – איך עוזבים מקום כזה? איך הם יסתדרו בלעדי? וגם ובעיקר… הרבה געגועים.

כותרת יחסי ציבור היה עבורי חממת גידול אמיתית. שם התוודעתי מה זה יחסי ציבור, איך עושים יחסי ציבור מה המשמעות של יחסי ציבור… את הכל למדתי ממורי ורבי ניסו כהן, איש מבריק ויצירתי במיוחד. בשנים האחרונות שהה ניסו בארצות הברית ובקרוב, כך אומרות לפחות השמועות, יחזור לארץ.

כותרת היה מתחילת דרכו ועד היום, משרד יחסי ציבור מוביל – הן בגודלו, בהיקף ובכמות התקציבים שהוא מטפל, ובעיקר במקצועיותו. המשרד החל את דרכו כחברת בת של משרד הפרסום אריאלי. בתחילת הדרך פעלו בו שלושה שותפים: תמי אריאלי, שוש קינמון וניסו כהן.

בהמשך, עזבו אריאלי וקינמון וניסו נותר כמנכ"ל ובעלים עם אוריינטציה חזקה להייטק. בתקופתו (תקופה בה שימשתי כתקציבאי, כיד ימינו של ניסו ולאחר מכן כמנהל משרד יחסי ציבור) צמח המשרד והתפתח באופן מואץ, טיפל בעשרות תקציבים, קלט כמות עובדים גבוהה והפך לאחד המשרדים המובילים בישראל עם התמקדות בהייטק ופיננסים.

כותרת היה מאז ומתמיד משרד יחסי ציבור לא מיוחצן. מנהלי כותרת – על פי השראתו של ניסו, לא נדחקו לאירועים מיוחצנים, לידיעות במדורים רכילותיים, לפתיחות חגיגיות ואירועים שהתקשורת אוהבת לכסות. הגישה של ניסו ושאלר המנהלים והעובדים הייתה: "אנחנו משרד מקצועי שתפקידו לחשוף את הלקוחות, לא את עצמו ואם כבר חושפים את עצמנו, אז רק עבור מטרה מסויימת". לעומת זאת מי שהיה צריך לדעת על כותרת, בהחלט ידע ושמע.

במשך השנים האחרונות הקשר שלי עם כותרת נחלש מעט. אני הלכתי לכיוונים קצת אחרים, האנשים שעבדתי עימם עזבו והלכו לכיוונים אחרים ואת מקום תפסו אחרים. ניסו נסע לחו"ל לכתוב תסריטים ומאיר… מאיר המשיך לנהל את כותרת ביד רמה ובזרוע מקצועית ובהרבה הצלחה.

אפשר להגיד על מאיר הרבה דברים: מבריק, צנוע, מקצוען אלף אלף, רציני, יודע את העבודה ועוד כהנה וכהנה, אבל בעיני הוא בראש ובראשונה ומעל לכל, בחור שכיף איתו, כיף להיות במחיצתו, חכם, משעשע עם הרבה חוש הומור. אינני יודע לאן הוא הולך, אולי להיות דובר של גוף גדול, אולי לתפקיד של מנהל שיווק בחברה אחרת, אולי אפילו להקים חברה משלו. אני משוכנע שיצליח בגדול ובכל מקרה, אני מחזיק לו אצבעות.

צ'קפוינט – בית ספר להרבה דברים וגם ליחסי ציבור

יום רביעי, 23 באפריל, 2008

באחד הפורומים בקפה דהמארקר מישהי שאלה איך בשוק רווי מתחרים להתבלט מעל האחרים. התשובה שלי הייתה חד משמעית – צ'קפוינט.  כלומר, תסתכלי איך היא פעלה (ופועלת גם היום). צ'קפוינט, כנראה אחת החברות המיוחדות ביותר בעולם, מתחילת דרכה הקפידה להגדיר ולהמציא מחדש כל פעם את השוק והמגרש עליו פעלה ובכך להשיג יתרונות חד משמעיים שלא לדבר על בולטות. .

זה לא שלא היו פתרונות אבטחת מידע לפני צ'קפוינט, ואולי גם מוצרים שפעלו כמו פיירוול, אבל יחד עם מוצר טוב, ביצעה סידרת פעולות יחסי ציבור ושיווק מוצלחות במיוחד כמו להזמין דוחות של אנליסטים טכנולוגים שיחקרו את השוק מזווית הראיה שלה, וכמובן…שיראו כי היא מובילה בו.

כאשר השוק שפעלה צ'קפוינט גדל והתרחב וחדרו אליו חברות אחרות ובתוכן ענקיות כמו סיסקו, צ'קפוינט כבר לא הייתה רק שם אלא שוב עלתה מדרגה ושוב הגדירה מחדש את השוק והמגרש בו היא פועלת –  בשלב הראשון היא היחידה ומובן מאילו שהדומיננטיות ביותר, ובשלב השני, כאשר המתחרים נכנסו גם לתחום הזה אם באופן מעשי ואם רק לצרכי יחסי ציבור, היא כבר מזוהה באופן חד משמעי כמובילה.

אין ספק שהחברה מנוהלת באופן מדהים, שהמוצרים שלה טובים במיוחד (כך לפחות אני מניח, אין לי דרך לבדוק את זה) וכנראה שגם השכילה לאורך הדרך למצוא עובדים טובים במיוחד, אבל מבחינת חשיבה עסקית אסטרטגית ומהזווית הקטנה של יחסי ציבור, צ'קפוינט ללא ספק לקחה את המושג "הובלת שוק"  צעד אחד קדימה.

דרך אגב, צ'קפוינט היא לא החברה הישראלית היחידה שפעלה כך. גם מרקורי, עשתה את אותו דבר, הגדירה מחדש את השוק שלה וכך גם חברות אחרות.

האם כל חברה יכולה לעשות זאת? אני בספק רב. מלבד טכנולוגיה טובה ומוצרים טובים צריכים גם מנכ"ל מיוחד עם חזון, ולמרות שזה יותר זול מאשר לנסות ולהתבלט בשוק רווי מתחרים, עדיין זה דורש משאבים לא קטנים.ובכל זאת… החשיבה, אופי, וכיוון איך להגדיר מחדש את השוק כך שתהיה מוביל בו, ראוי לפחות לבחינה  ולמחשבה אם לא לאימוץ.

אופטימיות וביטחון עצמי – מסרים תקשורתיים חזקים בפעילות יחסי ציבור

יום שני, 24 במרץ, 2008

  אופטימיות וביטחון עצמי הם מסרים חזקים וחשובים שפעילות יחסי ציבור יכולה וגם לעיתים אמורה להעביר ולשדר החוצה. לעומת זאת, דווקא אנשי יחסי ציבור מנוסים ומיומנים חייבים לשמור את הלקוח מלעבור את הקו ולשדר יהירות.

היום פורסם בעיתונות כי מודו מגייסת מאה מיליון דולר – גיוס מרשים ואפילו מדהים בעיקר כאשר מדברים על סטרט אפ ישראלי, בטח כאשר מסביב יש אווירת נכאים (משבר ומיתון ההולכים ומאיימים על המשק הישראלי, האמריקאי ועוד).

על יחסי הציבור של חברת מודו בראשותו של דב מורן כתבתי בעבר עד כמה היו טובים מחד, ומאידך, איך עברו את הגבול עם עודף יחסי ציבור ועל אייטמים מיותרים.

היום ניתן למצוא תוצר נוסף לפעילות יח"צ של החברה. החברה שיחררה הודעה לעיתונות על היקף גיוס הון מרשים שעדיין לא התבצע, וגם הדגישה את האופטימיות והביטחון העצמי של החברה ובעיקר של מייסדה דב מורן.

במשרד יחסי הציבור של מודו ציינו כי "הגיוס מתבצע על פי התוכניות" ומישהו הקשור לגיוס אמר כי רשימת המשקיעים שמבקשים להשקיע בחברה היא עצומה. (כל לנחש כי מדובר בהדלפה מלמעלה למעלה).

הידיעה המורחבת (פלוס תמונה) שפורסמה בעיתון דה מארקר כוללת גם ציטוטים יהירים של מורן: "אני אחשיב את מודו כהצלחה אם הוא ישנה באופן יסודי את עולם המובייל" וגם "הצלחה קטנה יותר תהיה לעשות חברה עם מכירות של 10 מיליארד דולר בשנה. בשבילי להקים חברה שתמכור במיליארד דולר בשנה זו לא הצלחה, עשיתי את זה כבר…"

ראשית, אין ספק כי כאשר זה יופי של רעיון ויופי ביצוע לקבל כותרת ביניים על הגיוס. בעוד חודש/חודשיים/שלושה החברה שוב תקבל כותרות עם סיום הגיוס.

שנית, היהירות של מורן היא דבר שעלולה לשמש כחרב פיפיות כנגדו. רבים מחזיקים עבורו אצבעות שיצליח אבל יהירות שכזו תגרום לאחרים לשמוח אם חלילה יכשל.

דבר שלישי וקטנוני מעט, אם סיסטם של מורן לא מכרה מיליארד דולר, אלא פחות והזיכרון הקולקטיבי זוכר את המכירה הגדולה לחברת סנדיסק ב-1.55 מיליארד דולר, אך הרבה פחות את פרשה לא נעימה של בקדייטינג גם באם סיסטם ובה מורן עצמו הוחלף על ידי גורי מלצר כיו"ר החברה.

תוספת מאוחרת:

עיתון כלכליסט בעמודו הראשון יוצא בכותרת כי "דב מורן נאלץ לכווץ את השווי של מודו" וגם יוצא בפרטים נרחבים יותר מנושא הגיוס: גיוס של שלושים מיליון דולר לפי שווי של 150 (עם התחייבויות להשקעות נוספות בהכיקף של 70 מיליון דולר) כאשר היעד הראשוני היה לגייס לפי שווי של מאתיים מיליון דולר. כלכליסט גם מציין כי כמה גופים שפנו אליהם לצורך גיוס סירבו וגורמים בענף הביטוח טענו כי בתקופה זו "המשקיעים מחפשים השקעות בטוחות ולא חלומות".

אני גם מהרהר על כך שאולי כלכליסט שעדיין לא סיגל לעצמו סיגנון כסחני במיוחד יצא בידיעה שכזו גם כתגובה ליהירות וליחסי ציבור אגרסיביים מידי?

גם יאהו מגייסת עובדים בישראל ועושה יחסי ציבור לזה

יום חמישי, 13 במרץ, 2008

 

עוד לא הספקנו להתבשם מהעובדה שמיקרוסופט הקימה בישראל מעבדת חדשנות ויום אחריה, הודיעה יאהו בפעולת יחסי ציבור בוטה כי גם היא מצטרפת לתחרות הגדולה על ליבם ומוחם של המפתחים הישראלים ומקימה מרכז פיתוח בישראל.

בידיעות שפורסמו בהבלטה בעיתונות, הוצגו ורואיינו רוני למפל, מנהל הפיתוח החדש של יאהו בישראל ופרבהאקר רגהאבן – סגן נשיא בכיר ביאהו וראש יאהו ריסרץ' והם אפילו לא ניסו לחגוג את נושא מרכז הפיתוח החדש, אלא עברו ישר לתכל'ס – חיפוש וגיוס עובדים, מדענים, מהנדסי תוכנה בעל יוזמה "שיכולים ליצור מוצרים שיגרמו למיליוני אנשים לחייך" .

יש כאן כמה נקודות מעניינות מכל מיני בחינות, אבל מתוך הזווית של יחסי ציבור יש כמה הדגשים ושאלות אחרות: למשל האם העובדה שמיקרוסופט זכתה לכיסוי רחב כל כך הייתה השפעה לעובדה שהם יצאו יום אחרי בידיעה דומה, או שזה מקרי לחלוטין, והאם העובדה שזה נעשה יום אחרי יום גרמה לתקשורת להתייחס אחרת משהייתה מתייחסת אלמלא הכרזתה של מיקרוסופט יום קודם לכן, וכן כמובן, עד כמה יחסי הציבור הללו ישפיעו באמת על התוצאה המקווה – גיוס עובדים.

אני מעריך שיאהו לא תזמנו את עצמם יום אחרי ההכרזה של מיקרוסופט (Me Too) אלא ניצלו את ההכרזה לבואו של המנהל האירופי ולצערם/הפתעתם של יאהו ואנשי יחסי הציבור שלה, מיקרוסופט הקדימה אותם ביום עם הכרזה דומה.

באשר לשאלה האם היו מקבלים כיסוי רחב יותר אלמלא הכרזת מיקרוסופט, התשובה לדעתי היא כן, בהחלט, אבל… כאשר יאהו רכשה את פוקסיטיונס, חברה ישראלית, זכתה לכיסוי רחב מאוד גם בהיבטים של "יאהו נכנסת לישראל" והקמת מרכז הפיתוח, המנותק, כך מסתבר מהרכישה, שוב, הייתה זוכה לכיסוי רחב עוד יותר. יאהו מעניינת את הציבור (ואת העיתונות) בישראל למרות שאינה התייחסה לישראל כל השנים.

על השאלה השלישית האם יחסי הציבור הללו יסייעו ליאהו לגייס עובדים, אין לי תשובה חד משמעית באשר לתוצאה, אבל עכשיו על ידי שימוש באמצעי יחסי ציבור פשוטים ובסיסיים, כולם יודעים שיאהו מגייסת עובדים בישראל, איפה נמצא מרכז הפיתוח, במה הוא יעסוק ואיזה סוג עובדים יאהו מחפשת. כלומר, לפחות את "הפתיחה" למסע הגיוס, יחסי הציבור הצליחו לספק בהחלט בצורה נאה.

 

הצלחה למהלך יחסי ציבור לגיוס כ"א של מיקרוסופט ישראל

יום שלישי, 11 במרץ, 2008

 

כשפתחתי אתמול בערב את גלובס וקראתי בעמוד ההייטק שלהם כי מיקרוסופט פותחת מעבדת חדשנות ובכותרת אף מצויין כי היא פותחת חזית חדשה מול גוגל, חייכתי ואמרתי שזה יופי של מהלך יחסי ציבור.  מה זה בעצם מעבדת חדשנות? מקום בו ישחררו קצת את החבל לעובדים ויתנו להם לפתח טכנולוגיות חדשות באופן מאוד יצירתי. על פי הפרסום, המעבדה המקומית עתידה להתמחות במחקר יישומי.

כמה יעבדו שם? היום מסתבר עובדים שם עשרה, כלומר, מעבדת החדשנות כבר קיימת ופועלת, ובעתיד החברה מתכוונת לגייס עוד עשרה. זה יפה, אבל זה לא שווה אייטם תקשורתי כזה גדול. מצד שני, זו מיקרוסופט ויש לה עוד הכרזות כמו הסכם עם אוניברסיטת בר אילן, על גיוסו של שוקי גלזר, ובכלל, לדבר עם משה ליטכטמן סגן נשיא במיקרוסופט והישראלי הבכיר בחברה, זה תמיד שווה כיסוי.

דרך אגב, גלובס אפילו לא טרח להסתיר את מטרת ההודעה היחצנית הזאת וציין כי את ההכרזות מבצעת מיקרוסופט במקביל ליציאה לקמפיין גיוס כוח אדם המוני…

הבוקר כבר חשבתי לעצמי שמשרד יחסי הציבור של מיקרוסופט עשה יופי של עבודה. הארץ/דה מארקר הביא את הידיעה אמנם רק על כ-3/5 העמוד אבל עדיין בהבלטה וגם הוא הדגיש את נושא כוח האדם אם כי בהתייחסות בעיקר לעובדה שמיקרוסופט תגייס סטודנטים מצטיינים עבור המעבדה

אפילו עיתון כלכליסט שכבר שמתי לב כי הוא לא מת על הייטק, כיסה בידיעה צנועה משהו את הכרזת פתיחת מעבדת החדשנות.

לא צריך להיות ציניים. זו באמת בשורה על כך שמיקרוסופט מתקדמת ומאמצת לעצמה מחדש אופי של סטרט אפ אבל מהזווית הקטנה שלי, אני חושב שמגיע שאפו למשרד יחסי הציבור של מיקרוסופט על עבודה נאה בהחדרת המסרים של החברה: מיקרוסופט חוזרת לחשוב ולהתנהג כמו סטרט אפ ומאמצת את אופי העבודה של גוגל, מיקרוסופט יוצאת בקמפיין גיוס גדול לגיוס כוח אדם, שווה וגם מדליק לעבוד במיקרוסופט לבטח במעבדת החדשנות של החברה.

ובנוסף הייתי רוצה גם להוסיף כי כמובן שפעילות יחסי ציבור מסייעת לחברות הייטק בגיוס כוח אדם, אבל עדיף לעשות את זה בטעם ובאלגנטיות, כמו ההודעה של מיקרוסופט

יחסי הציבור למודו ולדב מורן נהדרים (עם כוכבית קטנה להם ולגלובס)

יום שלישי, 12 בפברואר, 2008

בעבר התמחיתי בפעילות יחסי ציבור להייטק. במהלך השנים האחרונות הוספתי שירותים כמו  יחסי ציבור באינטרנט ובעיקר התחלתי לעבוד עם לקוחות מתחומים נוספים ולמרות זאת, אני תמיד מתעניין בפעילותם של הקולגות בתחום ההייטק ונהנה לראות "עבודה טובה".

אתמול בלילה חשבתי שמגיע כל הכבוד ליחסי הציבור של דב מורן וחברתו החדשה מודו. אני אמנם לא יודע מי הם, פשוט יופי של עבודה. זה התחיל עם פרסום ראשוני של גיא גרימלנד בדה מארקר על עצם העובדה שהוא מקים סטרט אפ חדש (זה היה כנראה באזז) ואחר כך בכל "פיפס" קטן – כיסוי נהדר בכל העיתונות כמו גיוס ההון (עדיין לא סופר מה החברה הולכת לעשות).

השיא היה כמובן בשבוע שעבר פורסם בגדול מקיר לקיר מה הסטרט אפ הזה עושה, על המוצר, החברה ועל דוב מורן בכלל וגם החזון והכיוון.

אני לא מכיר את דב מורן אישית. שמעתי אותו כמה פעמים מדבר. הוא אדם כריזמטי, בעל חזון ולפי התמונות של יחסי הציבור (כך הקרדיט לפחות) הוא גם משתף פעולה בצורה נהדרת, כלומר, מצטלם במגוון פוזות שלא כל אחד היה מסכים לעשות כך. ההצלחה שלו עם אם סיסטם בכלל ובפרט המכירה הגדולה לסאן דיסק, מינויו ליו"ר טאוור ואמירות נוספות, הפכו אותו ללא ספק לאדם ששווה לראיין אותו ולכתוב עליו.

גם העובדה שחתם על הסכם עם סלקום הוסיפה לעניין עם יחסי ציבור נוספים מכיוונו של רני רהב.

ועכשיו כוכבית:

את עיתון גלובס אני קורא בדרך כלל בשעות הבוקר ולכן פספסתי את העמוד הסקפטי שהוקדש לדב מורן. כשקראתי אותו חייכתי לעצמי. מצד אחד, כן, בהחלט, עיתונאים ראוי שיטילו ספק. תפקידם להביא מידע וגם לפרשן אותו מעט לטובת הקוראים, אבל בגלובס זה נראה בוטה מידי, מעין כעס על כך שלא קיבלו שיתוף פעולה מלא או בלעדיות.

על הבלעדיות העיתונות שהעיתונות אוהבת ודורשת אכתוב יום אחד בהרחבה, אבל אציין שכאשר עיתון מסוים מקבל בלעדיות, המתחרים לא כל כך אוהבים את זה בלשון המעטה. הם יכולים להתעלם מהאייטם, לפרסם אותו האייטם בקטן במקרה אחר.

הבחירה של גלובס להיות סופר סקפטי משאירה טעם לא טוב בפה בייחוד לאור "חגיגות דב מורן" בדה מארקר. זה פשוט נראה מגמתי מידי.  מעין "נתתם בלעדיות לדה מארקר? עכשיו תלמדו לקח".

אני בטוח שגם העיתונאים בגלובס, גם העורכים וגם הקוראים מחזיקים אצבעות לכל סטרט אפ  ישראלי שרוצה להיות מספר אחד בעולם. מסתבר שחברות ישראליות יכולות "לעשות את זה" (צ'ק פוינט, טבע, קומברס,  מרקורי ועוד). אני בטוח שהקוראים מעדיפים כיסוי לא הולם ולא מתלהם, כלומר העובדות פלוס ספק קל במשבצת הפרשנות. אבל קיצוניות שכזאת היא קצת… איך להגיד את זה… לא במקום.

אז יופי של יחסי ציבור, מצד שני, כוכבית לגלובס וגם כוכבית על הפעילות מול גלובס.

 

יחסי הציבור של גוגל מעידים על שינוי בגישה השיווקית שלהם

יום שבת, 9 בפברואר, 2008

הבוקר חשבתי על כך שעצם העובדה שחברת גוגל עבדה/ עובדת/ ותעבוד עם משרד יחסי ציבור להייטק (בישראל) היא יותר ממעניינת ומרמזת על העובדה חברת גוגל עברה שינוי בחשיבה הארגונית שיווקית שלה ולבטח בגישת יחסי הציבור שלה..

 עד לפני כשנה עברו כל החדשות מטעם גוגל מפה לאוזן או ליתר דיוק מבלוג לבלוג - אחד מעובד גוגל סיפר כבדרך אגב באחד הבלוגים של החברה כי החברה חונכת מוצר חדש/ שירות חדש / פיצ'ר חדש ומאותו רגע התחיל לעבור הבאז ברשת.  

 היו אפילו מקרים שהניוז לא יצא בשום דרך רישמית מגוגל אלא גולשים/בלוגרים או מתעניינים "מצאו" את הפיצ'ר או את השירות החדש. כך לדוגמא כאשר גוגל רשמה את הדומיין gmail.com היא לא השתמשה בשירותי יחסי ציבור כדי הודיע באופן מסודר מה עומד לעשות, אלא נתנה לציבור הגולשים לצפות לפתיחתו של שירות האימייל החדש שלה. וכבדרך אגב, אפשר לומר כי עדיין הציבור ממתין בקוצר רוח להשקתו של שירות אחסון קבצים (החברה רשמה מספר דומיינים המרמזים על כך שתוציא דבר כזה) וכמובן, על מערכת הפעלה חדשה.

פיצ'רים חדשים בתוכנות או בשירותים מעולם לא זכו להודעות יחסי ציבור מסודרות, אלא פשוט יום אחד הופיעו באתר הרלוונטי עם סימון כי יש חדש בתחום. ולעיתים אף מתלווה טקסט סחבקי – מה העסיק אותנו בתקופה האחרונה.

ואפילו באשר למדיניות ושינויים במנוע החיפוש – כאשר גוגל למשל רצתה להודיע על שינוי מדיניות לגבי "מכירת קישורים" – היא אמרה את זה כבדרך אגב, באמצעות אמירה של אחד מבכירי החברה בכנס. לאחר מכן, הענישה באופן סימלי (הורדת דרוג במנוע החיפוש) מספר מספר אתרים גדולים שהיו ידועים כמוכרי קישורים. (דפי זהב ישראל סבלו מירידת הדרוג).

משרד יחסי ציבור להייטק, ולא משנה כמה יהיה עם ראש צעיר ומדליק כמו שגוגל כחברה הייתה רוצה, (כך היה הדימוי שלה בעבר) סביר להניח שיעבוד בצורה מסודרת – הודעות לעיתונות, מסיבות עיתונאים, תאום ועריכת מפגשי עיתונאים עם מנהלי החברה (או עם בכירים שיגיעו לביקור בישראל אם…), תאום ביקורי עיתונאים בקמפוס של גוגל בארצות הברית ועוד ועוד.

אני מניח שגוגל עוד תמשיך להשתמש בשיטת הבאז ברשת, אבל ככל שעובר הזמן, נראה שהחברה עוברת תהליך של "תאגידציה" (סתם מילה שהמצאתי הרגע), הולכת ומתבגרת ומאמצת את שיטות השיווק המסורתיות הרגילות. הנה, אפילו ההכרזה על משרד יחסי ציבור לחברה בישראל יצאה הודעה לעיתונות.

יחסי ציבור מתמחים? או יחסי ציבור לכל תחום

יום שישי, 8 בפברואר, 2008

ישנם משרדי יחסי ציבור המכריזים על עצמם שהם משרדי בוטיק, מתמחים בתחום מסוים, לוקחים רק לקוחות בתחומים או משיקים להם. משרדים אחרים, טוענים שהם יודעים לטפל בכל לקוח ולמעשה ההתמחות שלהם היא יחסי ציבור.

אני מוצא שיש צדק הן בטענה הראשונה והן בטענה השנייה.ראשית על עצמי: במשך למעלה מחמש עשרה שנים אני עוסק ומתמחה ביחסי ציבור להייטק, יחסי ציבור לחברות הייטק, יחסי ציבור לחברות טכנולוגיות בכלל או כפי שאני אוהב לכנות את התחום ? יחסי ציבור לחברות עתירות ידע (כולל חברות הייטק מסוגים שונים, תוכנה, חומרה, תקשורת, חברות אינטרנט, ביוטכנולוגיה, ציוד רפואי ועוד) וכן יחסי ציבור פיננסיים.

בבמהלך השנים התחלתי לקבל לקוחות מתחומי מקצוע שונים ולעשות גם יחסי ציבור צרכניים, יחסי ציבור לעורכי דין, יחסי ציבור לספרים, לנד"לן,  וכן לספק מגוון שירותים רחב יותר המתאים למגוון רחב של ארגונים.

בהתחלה חשבתי שאולי בגלל חוסר ההיכרות של התחום יהיה לי קשה, אבל הסתבר לי שדווקא הבורות שלי לכאורה בתחום מסוים, שיחקה לטובתי.  ולעצם הדיון: בעידן ההתמחות כל מקצוע נחלק לתחומי משנה וכמו שייש רופאים מתמחים, עורכי דין מתמחים, אנשי תוכנה הבקיאים בשפות תכנות מסוימות ולא באחרות, אין סיבה שאנשי יחסי הציבור לא יתמחו.

ההתמחות בתחום מאפשרת ללמוד לעומק את השפה והטרמינולוגיה (בהייטק זה יותר קשה, בביוטכנולוגיה קשה יותר, בפיננסים הרבה יותר קשה למי שאין לו הכשרה כלכלית), להכיר טוב יותר את העיתונאים המכסים את התחום ולנהל איתם קשרי עבודה יומיים, להכיר את המתחרים וגם את אופי הלקוחות בגדול.

 מן הצד השני יחסי ציבור הם קודם כל גישה שיווקית ויצירתית וניתן לרתום ראש פתוח וניסיון רב שנים כמעט לכל תחום. גם עיתונאים אשר מקבלים אייטם מאיש יחסי ציבור לא מוכר להם, יקבלו אותו בידיים פתוחות אם הוא טוב, כתוב טוב, מוגש טוב בתזמון טוב. יותר מזה, לעיתים יש מקום לקחת כלים ושיטות יחסי ציבור שהצליחו בתחום אחד ולהתאים אותם באופן רענן ושונה בתחום אחר. סביר להניח שעקומת למידת הלקוח תהיה גבוהה יותר אבל עדיין, מי שרוצה ומתעניין, יכול ללמוד ברמה עקרונית כל תחום, לפחות בכדי לשווק אותו נכון.

לעולם יחסי הציבור לחברות הייטק באתי מתוך תעשיית התוכנה, (בעברי הייתי כמה שנים מפתח תוכנה) אבל עם השנים למדתי להתאים את עצמי ולהעמיק כדי הצורך בכל תחום. כאשר קיבלתי כלקוח חברת ביוטכנולוגיה, השקעתי לא מעט שעות ללמוד את המונחים, המושגים, כך גם בתחומים אחרים והצלחתי.

נכון שאולי כל רופא אולי ידע למדוד חום, לחץ דם ולאבחן מחלה פשוטה, אבל לא כל רופא ידע לעשות ניתוח מוח, וגם גם עם עורכי דין.

באשר ליחסי ציבור מתמחים אין לי תשובה חד משמעית. מצד אחד הנטיה הראשונית שלי היא להגיד – כן, עדיף להתמחות ועדיף גם לבחור משרד יחסי ציבור מתמחה. מצד שני, במקרה האישי שלי עובדה, הצלחתי לעשות יחסי ציבור, ויחסי ציבור טובים (נו מה) גם לתחומים שלכאורה הם מחוץ לתחומי ההתמחות שלי.

ירוק מקינאה ומפרגן מאוד

יום חמישי, 7 בפברואר, 2008

 אתמול פורסם כי תקציב יחסי ציבור להייטק, אולי היוקרתי ביותר בישראל עובר למשרד שטרן אריאלי חברת גוגל הודיעה  כי בחרה בבמשרד שינהל עבורה את מערך קישרי העיתונות ויחסי הציבור שלה גוגל בישראל. 

בהודעה לעיתונות הודה מנכ"ל גוגל ישראל, מאיר ברנד למשרד הקודם על הליווי והטיפול המסור בשנתיים האחרונות ואמר כי שטרן אריאלי נבחר על ידי גוגל לאחר מכרז  מקיף, אותו החברה ערכה.

אין ספק שתקציב יחסי ציבור שכזה, ממקם את שטרן אריאלי כמשרד יחסי ציבור להייטק מוביל ואף עשוי להביא להם לא מעט לקוחות בתחום.

על התמחות ביחסי ציבור בכלל וביחסי ציבור להייטק אכתוב בפעם אחרת (יחסי ציבור הייטק, זו ההתמחות הבסיסית ביותר שלי) אבל בשלב זה רק אוסיף כי על פי הפרסומים, משרד שטרן אריאלי הצפוי לטפל בתקציב, הנחשב ליוקרתי ואסטרטגי, במסגרת חטיבת התקשורת והטכנולוגיה שלו לצד הלקוחות: 012 סמייל תקשורת, ICQ, חברת המחשבים DELL,  אתר הספורט ONE ועוד.

והנה, בהמשך לפוסט קודם על הודעה לעיתונות בבחירת משרד יחסי ציבור חדש הנה עוד דבר: מצד אחד להוציא את העיניים לקולגות/מתחרים ומצד שני, גם לגרוף פרגון. לפני הרבה שנים הכרתי את פופי אריאלי והיא הייתה אחת מהנשים הנעימות, המקסימות וגם המקצועיות שפגשתי. אני מפרגן ושמח בהצלחתה.