גידי גוב שיכנע אותי והצצתי סוף סוף לאתר ממשל זמין. אין מה להגיד. זה לא רק אחלה אתר, אלא פשוט להוריד את הכובע, למחוא כפיים וגם… להשתמש בזה כי זה חשוב.

רק מדור הבלוגים של ממשל זמין מהווה פינה עצובה (אולי לזכר החורבן). שבעה בלוגים שהאחרון שבהם התעדכן לפני חצי שנה.

בלוג מקצועי הוא כלי מעולה עבור פעילות יחסי ציבור. בבלוג המקצועי של החברה או של פרסונה מהחברה (מנכ"ל, סמנכ"ל, מנהל מחלקה או עובד מן המניין) ניתן להציג את פעילות החברה באופן לא רישמי, בגובה העיניים, בג'ינס ובטריקו.

איכות הניסוחים ורמת הכתיבה הרבה פחות משמעותיים מפרסומים רשמיים של הארגון ומה שחשוב זה התוכן, הצורה, הגישה האישית. הבלוג המקצועי מאפשר לנהל דיאלוגים ישירים עם קהלי היעד ובמקרים מסוימים גם ליצור ערוץ תקשורת ישיר שלא דרך תיווך תקשורתי אחר.

מן הצד השני, בלוג מקצועי הוא סוג של התחייבות. משפותחים אותו, אסור להפסיק. חוסר עדכון עלול להעיד על חוסר רצינות, על ציניות בפתיחה, על בעיות ארגוניות וכן הלאה ובמילים אחרות, בלוג מקצועי שלא מתעדכן, עלול ליצור את האפקט ההפוך – יחסי ציבור שליליים.

ישנן מיני דרכים להפסיק לעדכן בלוג מקצועי – אפשר להוריד אותו, אפשר לכתוב ולהתנצל בפוסט אחרון על קוצר זמן, על שינוי מבני וכן הלאה. בכל מקרה אין להשאיר את הבלוג תלוי באוויר ללא כל הסבר.

במקרה של האתר של גידי גוב, (שבאמת הוא נפלא) הבלוגים עוד יותר מביכים. ראשית, ברובם יש פוסט ראשון בלבד, כלומר, זה אף פעם לא המריא. שנית, יש שם אנשים כדוגמת שלומי שפר או שלומית הברון, שעבורם לכתוב פוסט אינטליגנטי בן 300 מילה הוא דבר של מה בכך. הם יכולים להשקיע רבע שעה בזמן הקפה של בוקר פעם בשבוע וחצי. ודבר שלישי – אחרי כל ההשקעה באתר ובפרסום האתר, אפשר למצוא אנשי ממשלה שיכתבו את הבלוגים, או … למצוא כותבי צללים, אנשים שיכתבו את הפוסטים עבור הכותבים (ובאמת ובתמים שאין כאן פרסומת עצמית, למרות שאנו מציעים שירותים שכאלו J) .

אם הבלוגים באתר הממשל לא מתעדכנים, עדיף שמנהל האתר יוריד את הקישור מהעמוד הראשי או להוריד אותם בכלל, או… שידאג שכן יתעדכנו.

נ.ב.

ובמחשבה שניה, אולי בעצם זו פינה עצובה שנבנתה והושארה כך במיוחד לזכר החורבן? בכל זאת, אתר רישמי של המדינה היהודית….

על ניוזלטרים ותפקידם השיווקי כתבתי בעבר ואכתוב זאת גם עתה - אין ספק כי ניוזלטר מהווה את אחד הכלים החזקים ביותר עבור פעילות יחסי ציבור. 

הניוזלטר מהווה מעין מדיה פרטית שהארגון שולח לנמעניו על כל המסרים השיווקיים שלו. מעבר לעובדה כי מדובר במדיה פרטית וישירה העשויה להיות מכוונת ברמת הפינצטה אל הנמענים הרלוונטים, הרי שכיום מערכות משלוח והפצת הניוזלטרים מספקות גם דוחות מעקב מדוייקים – כמה ניוזלטרים נפתחו, מתי, אילו אייטמים נקראו.

בימים אלו, נושא הניוזלטרים נמצא על המוקד. החוק כנגד הספאם עומד להכנס לתוקף ובזכות עובדה זו, כמעט כל תיבות האימייל שלי מוצפות בבקשות אישור להמשך משלוח ניוזלטרים. מבחינתי זו כמובן הזדמנות להפטר מרוב הניוזלטרים שנרשמתי אליהם במהלך השנים ושכחתי/ויתרתי/לא יכולתי להפטר מהם. זו גם הזדמנות לבדוק את העניין לעומקום של דברים.

כאשר אני עובר על בקשות האישורים, אני מוצא שאת רוב הניוזלטרים לא קראתי. רוב הפעמים שנרשמתי אליהם היה ברגע של חולשה או כאשר מצאתי עניין מסויים באתר/חברה אבל לעומת זאת גיליתי כי אין לי עניין לקבל מהם את הד"ש השבועי/חודשי. את החלק הארי של הניוזלטרים שנראו לי מעניינים תייקתי מתוך מטרה לקרוא ביום מן הימים, ברגע פנוי שמעולם הגיע אבל את רובם פשוט תייקתי בפח.

מן הצד השני, היו כמה ניוזלטרים בודדים שלא החמצתי אף מילה בהם שאפילו ציפיתי לבואם פעם בשבוע, פעם בשבועיים או פעם בחודש.

השאלה היא כמובן איך ליצור ניוזלטר איכותי, טוב שהנמענים לא רק ירצו לקבל אותו, אלא גם ירצו לקרוא אותו ונדמה לי שהתשובה טמונה במילים "ערך מוסף". לרוב הנמענים אין עניין מיוחד לקבל עוד חומר פרסומי, אייטמים ממוחזרים של יחסי ציבור והצעות שאין בהן שוםד בר מיוחד. יותר מזה, ניוזלטרים מהסוג הזה עלולים לגרום לנמענים להרגיש מעט מרומים – היי נתנו לכם פתח להכנס לנו לתיבת הדואר ואתם מלכלכים.

ערך מוסף זה מושג חמקמק מעט אולם כל ארגון וכל חברה וכל שולח ניוזלטרים צריך להרגיש בקצות אצבעותיו מה הוא נידנוד פרסומי ומה הוא ערך מוסף ובשום פנים ואופן לא להתפשר. הערך המוסף חייב להיות בעיקר בתוכן והנמען צריך להבין באופן ישיר או מובלע כי מדובר במידע שהוא לא זמין לכל האחרים, אלא רק לקוראי הניוזלטרים (או לפחות לא זמין בצורה קלה מידי) אחרת … מה הטעם?

עוד חשוב לזכור כי הניוזלטרים חייבים להיות מאוד מוקפדים ברמת גימור גבוהה הן מבחינה טקסטואלית/תוכניתית והן מבחינה עיצובית.

ניוזלטר טוב ואיכותי שנשלח במועדים קצובים אל קהל היעד יהיה יעיל פי כמה וכמה מכל פעילות שיווקית, פרסומית או יח"צנית אחרת. מנגד, ניוזלטר ממוחזר, פרסומי יקבל התעלמות במקרה הטוב ותחושת אנטי במקרה הפחות טוב.