לפני די הרבה שנים הייתי במגעים עם לקוח מסוים. היה זה לקוח מעניין ותקציב שנחשב לגדול.  אחרי כמה שיחות החלפת אימיילים ושיחות טלפון אמר לי בעל הבית, בסופה של הפגישה האחרונה, "כן, נתחיל לעבוד, אתה יכול לשלוח לי מחר הודעה לעיתונות שקיבלת את התקציב שלנו".

התשובה המיידית שעניתי לו היא שאינני נוהג לעשות כך. הוא חייך ושאל למה.

התשובה שנתתי הייתה שאני מוצא בזה טעם לפגם שההודעה הראשונה לעיתונות שאני מוציא היא הודעה מטעמי על כך שקיבלתי את התקציב. היא לא משרתת שום דבר מלבד את האגו שלי.

זו הייתה תשובה מהבטן וכשחשבתי עליה בדרך חזרה, כבר היו לי נימוקים נוספים למה לא להוציא הודעות מהסוג הזה: מלבד האגו, הרי תמיד כל הסכם שלי לפחות הוא קודם כל לשלושה חודשי ניסיון. לא תמיד הניסיון עולה יפה. לעיתים (רחוקות!!!) יש אכזבה מצד הלקוח על אופי או סיגנון השירות, לעיתים (רחוקות עוד יותר) אני מוצא שעדיף שלא להמשיך מסיבות אלו או אחרות. אם אין המשך לעבודה המשותפת, לעומת ההודעה שפורסמה על עבודה משותפת, זה קצת פאדיחה, לא?

חוץ מזה, למה לחשוף מול המתחרים שלי או של הלקוח שלי על הפעילויות הצפויות שלנו. עדיף לשמור את הדברים האלו בבטן, לחגוג שקט וזהו.

בתחום הפרסום הודעה מסוג זה היא כמעט חלק מובנה מתהליך העבודה המשותפת. זכינו, לחצנו ידיים, העברנו חוזים ועכשיו נוציא הודעה לעיתונות. בתחום יחסי הציבור הדבר פחות נהוג, אם כי עדיין, די נפוץ.

גם היום כאשר אני קורא הודעות כאלו משהו נראה לי קצת צורם, אבל מצד שני, אני מוצא לא מעט היגיון בלהוציא הודעה מהסוג הזה.

ראשית, ההודעה הראשונה מיועדת לאו דווקא לפרסום, אלא ליידוע רוב הגורמים הנוגעים בדבר, ובייחוד עיתונאים, כי מעתה והלאה משרד יחסי ציבור XYZ עובד עבור לקוח ZYX וכל שאלה, בקשה לתגובה, התייחסות , הנכם מוזמנים לפנות אלינו.

שנית, ההודעה היא מעין אישור סופי. זהו, התחלנו לעבוד, הודענו לציבור. גם יש כאן איזושהי אמירה כי אני גאה כי קיבלתי את הלקוח עד כדאי כך שאני רץ לספר על כך לחבר'ה. ודבר נוסף, יש כאן גם פרסום פומבי ואמירה: "היי, תתרחקו מהלקוח הזה, בשנים הקרובות הוא מקבל שירותי יחסי ציבור ממני".

ולמרות הכל, כאשר אני מקבל לקוח חדש, אני נמנע מלהוציא הודעה שכזאת וכאשר אני קורא הודעות כאלו, אני עדיין מרגיש אי נוחות קלה בייחוד כאשר אני קורא הודעות הנוגעות ללקוחות עבר שלי ועוד יותר, הודעות על לקוחות שגם אני התמודדתי במכרז, והפסדתי אותו.

לפני כחודש, העלה אחד הכותבים (מוסיף) בבלוג של יובל דרור וחברים (הגלוב,) פוסט הממליץ על התוכנית החדשה של אורי גוטליב. התגובות לא היו משהו (לתוכנית).

לעומת זאת, מוסיף שהמשיך לאהוב את התוכנית, יזם קשר עם אורי גוטליב שהקליט קטע מוצלח מאוד (!) על תגובתו למגיבים בבלוג. הנה הפוסט הרלוונטי עם הסרטון.

שווה לצפות!!!

עצם הקטע וההתייחסות מהטלוויזיה לבלוגים, הפניה הישירה (וההומוריסטית) מתוכנית טלוויזיה היישר אל המגיבים באינטרנט, מעניינת ושווה בזמן אחר דיון רחב על הקשר הישיר בין הצופים לתוכנית (בלוגים וטוקבקים).  הנקודה שרציתי לציין היא מההיבט של יחסי הציבור.

אורי גוטליב על הרוח הספורטיבית וההומוריסטית קיבל (ויקבל) יופי של חשיפה בכל מקום אפשרי באינטרנט, (ישנם עידכונים בפוסט עצמו היכן יש התייחסות לעניין) אולי מדובר בקהלים פוטנציאלים לצפות בתוכנית.

אני עצמי לא ממש חיבבתי את הדמות הנעבכית שגוטליב נהנה לגלם בתוכניות אחרות ולא טרחתי לצפות ולו פעם אחת בתוכניתו.

אחרי הסרטון הקצרצר הזה לבטח אצפה בתוכניתו ויותר מפעם אחת.

ליובל דרור ולחבריו בבלוג אין אינטרס כלכלי, אלא אך ורק הנאה צרופה, אבל למפיקי התוכנית של אורי גוטליב (ולבטח לגוטליב עצמו) יש את חרב הרייטינג מעליהם והם אלו שצריכים להשקיע עוד ועוד ביחסי ציבור.

אני לא חושב שהאייטם שצולם במיוחד לאינטרנט ולבלוג של יובל  נעשה מתוך מחשבה על יחסי ציבור, אבל מצד שני, זה רעיון יצירתי נהדר שלא דורש יותר מידי השקעה והתוצאה…

קראתי שלשום בדה מארקר שגוגל עורכת מכרז ומחפשת משרד יחסי ציבור חדש. המחשבה הראשונה שעברה בראשי היא וואו, חתיכת תיק, שווה להתאמץ. המחשבה השניה שעברה בי, שבעצם הייתי בסרט הזה יותר מפעם אחת. כבר טיפלתי בלקוחות כגוגל והם לא היו פשוטים וקלים לעבודה.

גוגל היא חברה מדהימה ומדליקה. המוצרים שלה אלגנטים, טובים, החברה היא בעצם המותג מס' 1 היום בעולם ולכאורה, לקבל את תקציב יחסי ציבור של גוגל זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לכל משרד יחסי ציבור. אין יום שגוגל לא מוזכרת כמה עשרות פעמים בכל ערוץ מדיה ובדרך כלל גם בהקשרים חיוביים (למרות שנדמה שההייפ קצת עבר ולעיתים מתייחסים אליה כאל מפלצת)

מצד שני, גוגל ישראל הנזקקת ליחסי ציבור לבטח לא מעוניינת לקדם את המוצרים למשתמשים הסופיים, או במילים אחרות, יחסי ציבור לג'ימייל, לבטח לא נמצאים בראש מעייניה. האינטרס שלה הוא לקדם כמובן את מה שאמור לשרת את האסטרטגיה השיווקית של החברה בראש ובראשונה מודעות האדסנס, אחר כך המוצרים הארגוניים גוגל אפס ומן הסתם חלק ממטרות יחסי ציבור הם לסייע בגיוס עובדים לגוגל ישראל ואולי גם לגוגל העולמית (רילוקיישן).

יחסי ציבור לפעילויות האלו  לא אמורים להיות "קשים" מידי בדרך כלל, אבל  כאשר כל יום כותבים על גוגל מכל ההיבטים, דרגת הקושי טיפה עולה.

כאשר גוגל ישראל היא חברת בת שעם כל הכבוד (ויש לי הרבה) היכולת שלה לדבר בשם הנהלת גוגל על אסטרטגיות החברה, על תוכניותיה ובכלל, על גוגל העולמית היא מוגבלת מחד, ומאידך, החברה הישראלית טיפונת מוגבלת לדבר על היקפים ופלחי שוק ומספרים – מה שמעניין את העיתונות.

לקוח גדול ויוקרתי כגוגל במשרד יחסי ציבור זה דבר חשוב, אבל מצד שני לקוח שכזה צריך לקחת אותו עם יותר מגרגר מלח אחד בפה. הוא ידרוש הרבה תשומת לב ניהולית, הוא ידרוש הרבה מאוד עבודת יחסי ציבור והוא עלול להרתיע לקוחות "קטנים" יותר. ("יהיה לך זמן גם בשבילי?")

שלא יהיה ספק, אני מת להיות איש יחסי הציבור של גוגל. אני אקנא בכל מי שיקבל את תיק יחסי הציבור הזה. אבל … זה חברת גוגל ישראל אמנם תהיה לקוח גדול ותקציב יוקרתי (ומן הסתם גם ריטיינר שמנמן) אך גם עלולה להיות לקוח קשה לטיפול.