כמה מילים על כותרת יחסי ציבור
אמש הודיע מאיר אורבך באופן פומבי כי הוא עוזב את את כותרת, משרד יחסי הציבור המוביל בישראל. מאיר עובד בכותרת, אם זיכרוני אינו מטעני, החל משנת 1995. את דרכו החל כעוזר תקציבאי, המשיך כתקציבאי, תקציבאי בכיר ובשנים האחרונות שימש בתור מנהל המשרד.
הודעת הפרישה של מאיר החזירה אותי שמונה שנים לאחור, ליום שבו עזבתי אני את כותרת. אני זוכר את הרגע בו יצאתי מהדלת. פתאום אבן כבדה ירדה לי מהכתפיים, כבר לא אחראי על כל עשרות הלקוחות והעובדים ומצד שני צביטה חזקה – איך עוזבים מקום כזה? איך הם יסתדרו בלעדי? וגם ובעיקר… הרבה געגועים.
כותרת יחסי ציבור היה עבורי חממת גידול אמיתית. שם התוודעתי מה זה יחסי ציבור, איך עושים יחסי ציבור מה המשמעות של יחסי ציבור… את הכל למדתי ממורי ורבי ניסו כהן, איש מבריק ויצירתי במיוחד. בשנים האחרונות שהה ניסו בארצות הברית ובקרוב, כך אומרות לפחות השמועות, יחזור לארץ.
כותרת היה מתחילת דרכו ועד היום, משרד יחסי ציבור מוביל – הן בגודלו, בהיקף ובכמות התקציבים שהוא מטפל, ובעיקר במקצועיותו. המשרד החל את דרכו כחברת בת של משרד הפרסום אריאלי. בתחילת הדרך פעלו בו שלושה שותפים: תמי אריאלי, שוש קינמון וניסו כהן.
בהמשך, עזבו אריאלי וקינמון וניסו נותר כמנכ"ל ובעלים עם אוריינטציה חזקה להייטק. בתקופתו (תקופה בה שימשתי כתקציבאי, כיד ימינו של ניסו ולאחר מכן כמנהל משרד יחסי ציבור) צמח המשרד והתפתח באופן מואץ, טיפל בעשרות תקציבים, קלט כמות עובדים גבוהה והפך לאחד המשרדים המובילים בישראל עם התמקדות בהייטק ופיננסים.
כותרת היה מאז ומתמיד משרד יחסי ציבור לא מיוחצן. מנהלי כותרת – על פי השראתו של ניסו, לא נדחקו לאירועים מיוחצנים, לידיעות במדורים רכילותיים, לפתיחות חגיגיות ואירועים שהתקשורת אוהבת לכסות. הגישה של ניסו ושאלר המנהלים והעובדים הייתה: "אנחנו משרד מקצועי שתפקידו לחשוף את הלקוחות, לא את עצמו ואם כבר חושפים את עצמנו, אז רק עבור מטרה מסויימת". לעומת זאת מי שהיה צריך לדעת על כותרת, בהחלט ידע ושמע.
במשך השנים האחרונות הקשר שלי עם כותרת נחלש מעט. אני הלכתי לכיוונים קצת אחרים, האנשים שעבדתי עימם עזבו והלכו לכיוונים אחרים ואת מקום תפסו אחרים. ניסו נסע לחו"ל לכתוב תסריטים ומאיר… מאיר המשיך לנהל את כותרת ביד רמה ובזרוע מקצועית ובהרבה הצלחה.
אפשר להגיד על מאיר הרבה דברים: מבריק, צנוע, מקצוען אלף אלף, רציני, יודע את העבודה ועוד כהנה וכהנה, אבל בעיני הוא בראש ובראשונה ומעל לכל, בחור שכיף איתו, כיף להיות במחיצתו, חכם, משעשע עם הרבה חוש הומור. אינני יודע לאן הוא הולך, אולי להיות דובר של גוף גדול, אולי לתפקיד של מנהל שיווק בחברה אחרת, אולי אפילו להקים חברה משלו. אני משוכנע שיצליח בגדול ובכל מקרה, אני מחזיק לו אצבעות.
יחסי ציבור – יש כאלו שלא צריכים. האמנם?
לפני כמה שנים טובות היה לי לקוח ששילם לי ריטיינר חודשי תמורת השתקה או הנמכת כמות האייטמים עליו בתקשורת. מדובר היה בחברה גדולה יחסית שרצתה לשמור על שקט תעשייתי. לדעתו של מנכ"ל החברה, כל אזכור בתקשורת היה עלול להזיק לו. כמובן שאי אפשר לסתום את הפה לעיתונאים – זה לא מעשי, בייחוד לא כשהחברה הייתה פעילה מאוד, המתחרים עשו לא מעט כותרות והעיתונאים שטיפלו בנושא היו חרוצים וטובים. מצד שני בהחלט ניתן היה להשתדל לנסות ולהנמיך את הרעש של כל אייטם שאמור היה להתפרסם. וכך באמת היה.
אותו לקוח כמובן הוא דוגמא קיצונית, אבל עדיין לעיתים אני פוגש אנשים וחברות שברגע ראשון אני מופתע לשמוע כי הם שוקלים לעבוד עם משרד יחסי ציבור.
לפני כחודש פגשתי אדם המעביר סדנאות מסויימות. האיש (המרשים במיוחד יש להודות) הוציא לא מעט ספרים ונחשב לבר סמכא בתחומו. הוא מרואיין מבוקש, תמיד יש לו מה להגיד ולפחות שלוש פעמים בשבוע פונים אליו מאמצעי התקשורת (טלוויזיה, רדיו ועיתונות) לשמוע את דעותיו. כבר בשיחה הטלפונית הסברתי לו שעם כל הרצון שלי למכור לו את שירותי, אני חושש שהפעילות שלי עלולה להפחית את כמות הפניות והפרסומים. מצד אחד, אמנם יראיינו אותו ויכתבו עליו בתחומים המדוייקים אותם הוא רוצה לקדם אבל מנגד, בגלל העובדה שהוא עובד עם משרד יחסי ציבור תרד רמת הספונטניות של העורכים והכתבים לראיין אותו. ככה זה.
אחרי פגישה עמו תפסתי שאולי בתחום קשרי העיתונות עדיף שלא אגע, אלא רק מאחורי הקלעים (בהדרכה) אבל בתחומים אחרים, כמו יחסי ציבור באינטרנט, בהחלט יש לי מה לתרום עבורו.
המשפט – "דברים שרואים מכאן, לא רואים משם" נכון שבעתים במקרים של שתי חברות אחרות שפגשתי לאחרונה. שתיהן חברות מתחום התקשורת (המדיה, לא תקשורת נתונים) אשר מנהליהן מקושרים היטב לכל העיתונאים וגם לקהלי היעד הרלוונטים ובכל זאת מנהלי שתי החברות רצו לשמוע פרטים על אודות שירותי.
ברגע ראשון אמנם התפלאתי "מה, אתם צריכים יחסי ציבור?" אבל לאחר ששמעתי אותם, התברר לי שהם לא רק זקוקים לשירותי משרד יחסי ציבור, אלא הם צריכים שירותים מאוד מדוייקים ומאוד ספציפיים. אמנם לא יחסי ציבור מסורתיים רגילים אבל מצד שני, עם כל היכולות שלהם והקשרים שלהם, הם פשוט לא יודעים אך לקדם באופן עצמאי נושאים מסויימים.
אם אני חושב על זה טוב, הרי זה מה שבעצם כתבתי כאשר גוגל שכרו משרד יחסי ציבור. מצד אחד, גוגל היא חברת ההייטק המתקושרת ביותר בעולם. אין יום שלא מופיעה כתבה גדולה או ידיעה עליהם בכל אמצעי התקשורת הנידח ביותר ולבטח באינטרנט. מצד שני, לגוגל יש אג'נדה שלה ועל אחת כמה וכמה לגוגל ישראל ובגלל ההתייחסות הרבה לחברה, הדברים שמעניינים באופן ממוקד את החברה הישראלית כמעט ולא באים לידי ביטוי. זו הסיבה שגוגל אכן זקוקים ליד אשר לא רק תכוון, אלא גם תבצע.
לסיכומו של דבר, מסתבר שאין חברה או ארגון שלא זקוקים ליחסי ציבור. לפעמים אלו אולי יהיו יחסי ציבור שונים מהתפיסה המקובלת (תכניס אותנו לעיתון) אבל בוודאות כמעט מוחלטת אני יכול לומר כי משרד יחסי ציבור מיומן ויצירתי ידע לתפור לכל חברה שירותי יחסי ציבור המתאימים לם.
צ'קפוינט – בית ספר להרבה דברים וגם ליחסי ציבור
באחד הפורומים בקפה דהמארקר מישהי שאלה איך בשוק רווי מתחרים להתבלט מעל האחרים. התשובה שלי הייתה חד משמעית – צ'קפוינט. כלומר, תסתכלי איך היא פעלה (ופועלת גם היום). צ'קפוינט, כנראה אחת החברות המיוחדות ביותר בעולם, מתחילת דרכה הקפידה להגדיר ולהמציא מחדש כל פעם את השוק והמגרש עליו פעלה ובכך להשיג יתרונות חד משמעיים שלא לדבר על בולטות. .
זה לא שלא היו פתרונות אבטחת מידע לפני צ'קפוינט, ואולי גם מוצרים שפעלו כמו פיירוול, אבל יחד עם מוצר טוב, ביצעה סידרת פעולות יחסי ציבור ושיווק מוצלחות במיוחד כמו להזמין דוחות של אנליסטים טכנולוגים שיחקרו את השוק מזווית הראיה שלה, וכמובן…שיראו כי היא מובילה בו.
כאשר השוק שפעלה צ'קפוינט גדל והתרחב וחדרו אליו חברות אחרות ובתוכן ענקיות כמו סיסקו, צ'קפוינט כבר לא הייתה רק שם אלא שוב עלתה מדרגה ושוב הגדירה מחדש את השוק והמגרש בו היא פועלת – בשלב הראשון היא היחידה ומובן מאילו שהדומיננטיות ביותר, ובשלב השני, כאשר המתחרים נכנסו גם לתחום הזה אם באופן מעשי ואם רק לצרכי יחסי ציבור, היא כבר מזוהה באופן חד משמעי כמובילה.
אין ספק שהחברה מנוהלת באופן מדהים, שהמוצרים שלה טובים במיוחד (כך לפחות אני מניח, אין לי דרך לבדוק את זה) וכנראה שגם השכילה לאורך הדרך למצוא עובדים טובים במיוחד, אבל מבחינת חשיבה עסקית אסטרטגית ומהזווית הקטנה של יחסי ציבור, צ'קפוינט ללא ספק לקחה את המושג "הובלת שוק" צעד אחד קדימה.
דרך אגב, צ'קפוינט היא לא החברה הישראלית היחידה שפעלה כך. גם מרקורי, עשתה את אותו דבר, הגדירה מחדש את השוק שלה וכך גם חברות אחרות.
האם כל חברה יכולה לעשות זאת? אני בספק רב. מלבד טכנולוגיה טובה ומוצרים טובים צריכים גם מנכ"ל מיוחד עם חזון, ולמרות שזה יותר זול מאשר לנסות ולהתבלט בשוק רווי מתחרים, עדיין זה דורש משאבים לא קטנים.ובכל זאת… החשיבה, אופי, וכיוון איך להגדיר מחדש את השוק כך שתהיה מוביל בו, ראוי לפחות לבחינה ולמחשבה אם לא לאימוץ.
אופטימיות וביטחון עצמי – מסרים תקשורתיים חזקים בפעילות יחסי ציבור
אופטימיות וביטחון עצמי הם מסרים חזקים וחשובים שפעילות יחסי ציבור יכולה וגם לעיתים אמורה להעביר ולשדר החוצה. לעומת זאת, דווקא אנשי יחסי ציבור מנוסים ומיומנים חייבים לשמור את הלקוח מלעבור את הקו ולשדר יהירות.
היום פורסם בעיתונות כי מודו מגייסת מאה מיליון דולר – גיוס מרשים ואפילו מדהים בעיקר כאשר מדברים על סטרט אפ ישראלי, בטח כאשר מסביב יש אווירת נכאים (משבר ומיתון ההולכים ומאיימים על המשק הישראלי, האמריקאי ועוד).
על יחסי הציבור של חברת מודו בראשותו של דב מורן כתבתי בעבר עד כמה היו טובים מחד, ומאידך, איך עברו את הגבול עם עודף יחסי ציבור ועל אייטמים מיותרים.
היום ניתן למצוא תוצר נוסף לפעילות יח"צ של החברה. החברה שיחררה הודעה לעיתונות על היקף גיוס הון מרשים שעדיין לא התבצע, וגם הדגישה את האופטימיות והביטחון העצמי של החברה ובעיקר של מייסדה דב מורן.
במשרד יחסי הציבור של מודו ציינו כי "הגיוס מתבצע על פי התוכניות" ומישהו הקשור לגיוס אמר כי רשימת המשקיעים שמבקשים להשקיע בחברה היא עצומה. (כל לנחש כי מדובר בהדלפה מלמעלה למעלה).
הידיעה המורחבת (פלוס תמונה) שפורסמה בעיתון דה מארקר כוללת גם ציטוטים יהירים של מורן: "אני אחשיב את מודו כהצלחה אם הוא ישנה באופן יסודי את עולם המובייל" וגם "הצלחה קטנה יותר תהיה לעשות חברה עם מכירות של 10 מיליארד דולר בשנה. בשבילי להקים חברה שתמכור במיליארד דולר בשנה זו לא הצלחה, עשיתי את זה כבר…"
ראשית, אין ספק כי כאשר זה יופי של רעיון ויופי ביצוע לקבל כותרת ביניים על הגיוס. בעוד חודש/חודשיים/שלושה החברה שוב תקבל כותרות עם סיום הגיוס.
שנית, היהירות של מורן היא דבר שעלולה לשמש כחרב פיפיות כנגדו. רבים מחזיקים עבורו אצבעות שיצליח אבל יהירות שכזו תגרום לאחרים לשמוח אם חלילה יכשל.
דבר שלישי וקטנוני מעט, אם סיסטם של מורן לא מכרה מיליארד דולר, אלא פחות והזיכרון הקולקטיבי זוכר את המכירה הגדולה לחברת סנדיסק ב-1.55 מיליארד דולר, אך הרבה פחות את פרשה לא נעימה של בקדייטינג גם באם סיסטם ובה מורן עצמו הוחלף על ידי גורי מלצר כיו"ר החברה.
תוספת מאוחרת:
עיתון כלכליסט בעמודו הראשון יוצא בכותרת כי "דב מורן נאלץ לכווץ את השווי של מודו" וגם יוצא בפרטים נרחבים יותר מנושא הגיוס: גיוס של שלושים מיליון דולר לפי שווי של 150 (עם התחייבויות להשקעות נוספות בהכיקף של 70 מיליון דולר) כאשר היעד הראשוני היה לגייס לפי שווי של מאתיים מיליון דולר. כלכליסט גם מציין כי כמה גופים שפנו אליהם לצורך גיוס סירבו וגורמים בענף הביטוח טענו כי בתקופה זו "המשקיעים מחפשים השקעות בטוחות ולא חלומות".
אני גם מהרהר על כך שאולי כלכליסט שעדיין לא סיגל לעצמו סיגנון כסחני במיוחד יצא בידיעה שכזו גם כתגובה ליהירות וליחסי ציבור אגרסיביים מידי?
הצלחה למהלך יחסי ציבור לגיוס כ"א של מיקרוסופט ישראל
כשפתחתי אתמול בערב את גלובס וקראתי בעמוד ההייטק שלהם כי מיקרוסופט פותחת מעבדת חדשנות ובכותרת אף מצויין כי היא פותחת חזית חדשה מול גוגל, חייכתי ואמרתי שזה יופי של מהלך יחסי ציבור. מה זה בעצם מעבדת חדשנות? מקום בו ישחררו קצת את החבל לעובדים ויתנו להם לפתח טכנולוגיות חדשות באופן מאוד יצירתי. על פי הפרסום, המעבדה המקומית עתידה להתמחות במחקר יישומי.
כמה יעבדו שם? היום מסתבר עובדים שם עשרה, כלומר, מעבדת החדשנות כבר קיימת ופועלת, ובעתיד החברה מתכוונת לגייס עוד עשרה. זה יפה, אבל זה לא שווה אייטם תקשורתי כזה גדול. מצד שני, זו מיקרוסופט ויש לה עוד הכרזות כמו הסכם עם אוניברסיטת בר אילן, על גיוסו של שוקי גלזר, ובכלל, לדבר עם משה ליטכטמן סגן נשיא במיקרוסופט והישראלי הבכיר בחברה, זה תמיד שווה כיסוי.
דרך אגב, גלובס אפילו לא טרח להסתיר את מטרת ההודעה היחצנית הזאת וציין כי את ההכרזות מבצעת מיקרוסופט במקביל ליציאה לקמפיין גיוס כוח אדם המוני…
הבוקר כבר חשבתי לעצמי שמשרד יחסי הציבור של מיקרוסופט עשה יופי של עבודה. הארץ/דה מארקר הביא את הידיעה אמנם רק על כ-3/5 העמוד אבל עדיין בהבלטה וגם הוא הדגיש את נושא כוח האדם אם כי בהתייחסות בעיקר לעובדה שמיקרוסופט תגייס סטודנטים מצטיינים עבור המעבדה
אפילו עיתון כלכליסט שכבר שמתי לב כי הוא לא מת על הייטק, כיסה בידיעה צנועה משהו את הכרזת פתיחת מעבדת החדשנות.
לא צריך להיות ציניים. זו באמת בשורה על כך שמיקרוסופט מתקדמת ומאמצת לעצמה מחדש אופי של סטרט אפ אבל מהזווית הקטנה שלי, אני חושב שמגיע שאפו למשרד יחסי הציבור של מיקרוסופט על עבודה נאה בהחדרת המסרים של החברה: מיקרוסופט חוזרת לחשוב ולהתנהג כמו סטרט אפ ומאמצת את אופי העבודה של גוגל, מיקרוסופט יוצאת בקמפיין גיוס גדול לגיוס כוח אדם, שווה וגם מדליק לעבוד במיקרוסופט לבטח במעבדת החדשנות של החברה.
ובנוסף הייתי רוצה גם להוסיף כי כמובן שפעילות יחסי ציבור מסייעת לחברות הייטק בגיוס כוח אדם, אבל עדיף לעשות את זה בטעם ובאלגנטיות, כמו ההודעה של מיקרוסופט
לפעמים עודף ביחסי ציבור גורמים לתגובות נגטיביות
שבוע וחצי אחרי שהתפעלתי מיחסי הציבור לדב מורן ולחברת מודו, אני קצת מכה על חטא ולוקח חלק מהמילים בחזרה.
אין ספק שכמות הפרסומים והחשיפה הייתה הרבה יותר ממרשימה, אבל ברגע מסוים, כאשר סופר איך דב מורן שלח את כל עובדי החברה לתערוכה על חשבונו, (כדי למלא את המטוס ובכלל, על כך שהסתובבו בתערוכה) הרגשתי אני (אבל לא רק אני) שדי, זה כבר עבר את הטעם הטוב.
לפתע נוסף איזה מסר מובלע מתוך גל הפרסומים העצום: האיש מגלומן, רודף פרסום ושחצן בצורה לא נעימה ובקיצור, אנטגוניזם קל כלפיו.
אני חייב להדגיש כי אינני מכיר את דב מורן אישית. יתכן שבמציאות הוא אדם צנוע, נחמד, איש חברה שממש לא אכפת לו אם תמונתו מופיעה בעיתון או לא, אבל עודף יחסי הציבור שלו יצרו איזו תחושה קלה של אנטגוניזם.
יחסי ציבור בניגוד לפרסום, אמורים להיות במידה.
היטיב לבטא את העניין, יובל דרור בפוסט על הראיון ש"מתקן" דברים שנאמרו.
יחסי הציבור של גוגל מעידים על שינוי בגישה השיווקית שלהם
הבוקר חשבתי על כך שעצם העובדה שחברת גוגל עבדה/ עובדת/ ותעבוד עם משרד יחסי ציבור להייטק (בישראל) היא יותר ממעניינת ומרמזת על העובדה חברת גוגל עברה שינוי בחשיבה הארגונית שיווקית שלה ולבטח בגישת יחסי הציבור שלה..
עד לפני כשנה עברו כל החדשות מטעם גוגל מפה לאוזן או ליתר דיוק מבלוג לבלוג - אחד מעובד גוגל סיפר כבדרך אגב באחד הבלוגים של החברה כי החברה חונכת מוצר חדש/ שירות חדש / פיצ'ר חדש ומאותו רגע התחיל לעבור הבאז ברשת.
היו אפילו מקרים שהניוז לא יצא בשום דרך רישמית מגוגל אלא גולשים/בלוגרים או מתעניינים "מצאו" את הפיצ'ר או את השירות החדש. כך לדוגמא כאשר גוגל רשמה את הדומיין gmail.com היא לא השתמשה בשירותי יחסי ציבור כדי הודיע באופן מסודר מה עומד לעשות, אלא נתנה לציבור הגולשים לצפות לפתיחתו של שירות האימייל החדש שלה. וכבדרך אגב, אפשר לומר כי עדיין הציבור ממתין בקוצר רוח להשקתו של שירות אחסון קבצים (החברה רשמה מספר דומיינים המרמזים על כך שתוציא דבר כזה) וכמובן, על מערכת הפעלה חדשה.
פיצ'רים חדשים בתוכנות או בשירותים מעולם לא זכו להודעות יחסי ציבור מסודרות, אלא פשוט יום אחד הופיעו באתר הרלוונטי עם סימון כי יש חדש בתחום. ולעיתים אף מתלווה טקסט סחבקי – מה העסיק אותנו בתקופה האחרונה.
ואפילו באשר למדיניות ושינויים במנוע החיפוש – כאשר גוגל למשל רצתה להודיע על שינוי מדיניות לגבי "מכירת קישורים" – היא אמרה את זה כבדרך אגב, באמצעות אמירה של אחד מבכירי החברה בכנס. לאחר מכן, הענישה באופן סימלי (הורדת דרוג במנוע החיפוש) מספר מספר אתרים גדולים שהיו ידועים כמוכרי קישורים. (דפי זהב ישראל סבלו מירידת הדרוג).
משרד יחסי ציבור להייטק, ולא משנה כמה יהיה עם ראש צעיר ומדליק כמו שגוגל כחברה הייתה רוצה, (כך היה הדימוי שלה בעבר) סביר להניח שיעבוד בצורה מסודרת – הודעות לעיתונות, מסיבות עיתונאים, תאום ועריכת מפגשי עיתונאים עם מנהלי החברה (או עם בכירים שיגיעו לביקור בישראל אם…), תאום ביקורי עיתונאים בקמפוס של גוגל בארצות הברית ועוד ועוד.
אני מניח שגוגל עוד תמשיך להשתמש בשיטת הבאז ברשת, אבל ככל שעובר הזמן, נראה שהחברה עוברת תהליך של "תאגידציה" (סתם מילה שהמצאתי הרגע), הולכת ומתבגרת ומאמצת את שיטות השיווק המסורתיות הרגילות. הנה, אפילו ההכרזה על משרד יחסי ציבור לחברה בישראל יצאה הודעה לעיתונות.
יחסי ציבור מתמחים? או יחסי ציבור לכל תחום
ישנם משרדי יחסי ציבור המכריזים על עצמם שהם משרדי בוטיק, מתמחים בתחום מסוים, לוקחים רק לקוחות בתחומים או משיקים להם. משרדים אחרים, טוענים שהם יודעים לטפל בכל לקוח ולמעשה ההתמחות שלהם היא יחסי ציבור.
אני מוצא שיש צדק הן בטענה הראשונה והן בטענה השנייה.
בבמהלך השנים התחלתי לקבל לקוחות מתחומי מקצוע שונים ולעשות גם יחסי ציבור צרכניים, יחסי ציבור לעורכי דין, יחסי ציבור לספרים, לנד"לן, וכן לספק מגוון שירותים רחב יותר המתאים למגוון רחב של ארגונים.
בהתחלה חשבתי שאולי בגלל חוסר ההיכרות של התחום יהיה לי קשה, אבל הסתבר לי שדווקא הבורות שלי לכאורה בתחום מסוים, שיחקה לטובתי.
ההתמחות בתחום מאפשרת ללמוד לעומק את השפה והטרמינולוגיה (בהייטק זה יותר קשה, בביוטכנולוגיה קשה יותר, בפיננסים הרבה יותר קשה למי שאין לו הכשרה כלכלית), להכיר טוב יותר את העיתונאים המכסים את התחום ולנהל איתם קשרי עבודה יומיים, להכיר את המתחרים וגם את אופי הלקוחות בגדול.
מן הצד השני יחסי ציבור הם קודם כל גישה שיווקית ויצירתית וניתן לרתום ראש פתוח וניסיון רב שנים כמעט לכל תחום. גם עיתונאים אשר מקבלים אייטם מאיש יחסי ציבור לא מוכר להם, יקבלו אותו בידיים פתוחות אם הוא טוב, כתוב טוב, מוגש טוב בתזמון טוב.
באשר ליחסי ציבור מתמחים אין לי תשובה חד משמעית. מצד אחד הנטיה הראשונית שלי היא להגיד – כן, עדיף להתמחות ועדיף גם לבחור משרד יחסי ציבור מתמחה. מצד שני, במקרה האישי שלי עובדה, הצלחתי לעשות יחסי ציבור, ויחסי ציבור טובים (נו מה) גם לתחומים שלכאורה הם מחוץ לתחומי ההתמחות שלי.
ירוק מקינאה ומפרגן מאוד
אתמול פורסם כי תקציב יחסי ציבור להייטק, אולי היוקרתי ביותר בישראל עובר למשרד שטרן אריאלי חברת גוגל הודיעה כי בחרה בבמשרד שינהל עבורה את מערך קישרי העיתונות ויחסי הציבור שלה גוגל בישראל.
בהודעה לעיתונות הודה מנכ"ל גוגל ישראל, מאיר ברנד למשרד הקודם על הליווי והטיפול המסור בשנתיים האחרונות ואמר כי שטרן אריאלי נבחר על ידי גוגל לאחר מכרז מקיף, אותו החברה ערכה.
אין ספק שתקציב יחסי ציבור שכזה, ממקם את שטרן אריאלי כמשרד יחסי ציבור להייטק מוביל ואף עשוי להביא להם לא מעט לקוחות בתחום.
על התמחות ביחסי ציבור בכלל וביחסי ציבור להייטק אכתוב בפעם אחרת (יחסי ציבור הייטק, זו ההתמחות הבסיסית ביותר שלי) אבל בשלב זה רק אוסיף כי על פי הפרסומים, משרד שטרן אריאלי הצפוי לטפל בתקציב, הנחשב ליוקרתי ואסטרטגי, במסגרת חטיבת התקשורת והטכנולוגיה שלו לצד הלקוחות: 012 סמייל תקשורת, ICQ, חברת המחשבים DELL, אתר הספורט ONE ועוד.
והנה, בהמשך לפוסט קודם על הודעה לעיתונות בבחירת משרד יחסי ציבור חדש הנה עוד דבר: מצד אחד להוציא את העיניים לקולגות/מתחרים ומצד שני, גם לגרוף פרגון. לפני הרבה שנים הכרתי את פופי אריאלי והיא הייתה אחת מהנשים הנעימות, המקסימות וגם המקצועיות שפגשתי. אני מפרגן ושמח בהצלחתה.