גידי גוב שיכנע אותי והצצתי סוף סוף לאתר ממשל זמין. אין מה להגיד. זה לא רק אחלה אתר, אלא פשוט להוריד את הכובע, למחוא כפיים וגם… להשתמש בזה כי זה חשוב.

רק מדור הבלוגים של ממשל זמין מהווה פינה עצובה (אולי לזכר החורבן). שבעה בלוגים שהאחרון שבהם התעדכן לפני חצי שנה.

בלוג מקצועי הוא כלי מעולה עבור פעילות יחסי ציבור. בבלוג המקצועי של החברה או של פרסונה מהחברה (מנכ"ל, סמנכ"ל, מנהל מחלקה או עובד מן המניין) ניתן להציג את פעילות החברה באופן לא רישמי, בגובה העיניים, בג'ינס ובטריקו.

איכות הניסוחים ורמת הכתיבה הרבה פחות משמעותיים מפרסומים רשמיים של הארגון ומה שחשוב זה התוכן, הצורה, הגישה האישית. הבלוג המקצועי מאפשר לנהל דיאלוגים ישירים עם קהלי היעד ובמקרים מסוימים גם ליצור ערוץ תקשורת ישיר שלא דרך תיווך תקשורתי אחר.

מן הצד השני, בלוג מקצועי הוא סוג של התחייבות. משפותחים אותו, אסור להפסיק. חוסר עדכון עלול להעיד על חוסר רצינות, על ציניות בפתיחה, על בעיות ארגוניות וכן הלאה ובמילים אחרות, בלוג מקצועי שלא מתעדכן, עלול ליצור את האפקט ההפוך – יחסי ציבור שליליים.

ישנן מיני דרכים להפסיק לעדכן בלוג מקצועי – אפשר להוריד אותו, אפשר לכתוב ולהתנצל בפוסט אחרון על קוצר זמן, על שינוי מבני וכן הלאה. בכל מקרה אין להשאיר את הבלוג תלוי באוויר ללא כל הסבר.

במקרה של האתר של גידי גוב, (שבאמת הוא נפלא) הבלוגים עוד יותר מביכים. ראשית, ברובם יש פוסט ראשון בלבד, כלומר, זה אף פעם לא המריא. שנית, יש שם אנשים כדוגמת שלומי שפר או שלומית הברון, שעבורם לכתוב פוסט אינטליגנטי בן 300 מילה הוא דבר של מה בכך. הם יכולים להשקיע רבע שעה בזמן הקפה של בוקר פעם בשבוע וחצי. ודבר שלישי – אחרי כל ההשקעה באתר ובפרסום האתר, אפשר למצוא אנשי ממשלה שיכתבו את הבלוגים, או … למצוא כותבי צללים, אנשים שיכתבו את הפוסטים עבור הכותבים (ובאמת ובתמים שאין כאן פרסומת עצמית, למרות שאנו מציעים שירותים שכאלו J) .

אם הבלוגים באתר הממשל לא מתעדכנים, עדיף שמנהל האתר יוריד את הקישור מהעמוד הראשי או להוריד אותם בכלל, או… שידאג שכן יתעדכנו.

נ.ב.

ובמחשבה שניה, אולי בעצם זו פינה עצובה שנבנתה והושארה כך במיוחד לזכר החורבן? בכל זאת, אתר רישמי של המדינה היהודית….