ארכיון פוסטים עם התג "גלובס"

יחסי הציבור למודו ולדב מורן נהדרים (עם כוכבית קטנה להם ולגלובס)

יום שלישי, 12 בפברואר, 2008

בעבר התמחיתי בפעילות יחסי ציבור להייטק. במהלך השנים האחרונות הוספתי שירותים כמו  יחסי ציבור באינטרנט ובעיקר התחלתי לעבוד עם לקוחות מתחומים נוספים ולמרות זאת, אני תמיד מתעניין בפעילותם של הקולגות בתחום ההייטק ונהנה לראות "עבודה טובה".

אתמול בלילה חשבתי שמגיע כל הכבוד ליחסי הציבור של דב מורן וחברתו החדשה מודו. אני אמנם לא יודע מי הם, פשוט יופי של עבודה. זה התחיל עם פרסום ראשוני של גיא גרימלנד בדה מארקר על עצם העובדה שהוא מקים סטרט אפ חדש (זה היה כנראה באזז) ואחר כך בכל "פיפס" קטן – כיסוי נהדר בכל העיתונות כמו גיוס ההון (עדיין לא סופר מה החברה הולכת לעשות).

השיא היה כמובן בשבוע שעבר פורסם בגדול מקיר לקיר מה הסטרט אפ הזה עושה, על המוצר, החברה ועל דוב מורן בכלל וגם החזון והכיוון.

אני לא מכיר את דב מורן אישית. שמעתי אותו כמה פעמים מדבר. הוא אדם כריזמטי, בעל חזון ולפי התמונות של יחסי הציבור (כך הקרדיט לפחות) הוא גם משתף פעולה בצורה נהדרת, כלומר, מצטלם במגוון פוזות שלא כל אחד היה מסכים לעשות כך. ההצלחה שלו עם אם סיסטם בכלל ובפרט המכירה הגדולה לסאן דיסק, מינויו ליו"ר טאוור ואמירות נוספות, הפכו אותו ללא ספק לאדם ששווה לראיין אותו ולכתוב עליו.

גם העובדה שחתם על הסכם עם סלקום הוסיפה לעניין עם יחסי ציבור נוספים מכיוונו של רני רהב.

ועכשיו כוכבית:

את עיתון גלובס אני קורא בדרך כלל בשעות הבוקר ולכן פספסתי את העמוד הסקפטי שהוקדש לדב מורן. כשקראתי אותו חייכתי לעצמי. מצד אחד, כן, בהחלט, עיתונאים ראוי שיטילו ספק. תפקידם להביא מידע וגם לפרשן אותו מעט לטובת הקוראים, אבל בגלובס זה נראה בוטה מידי, מעין כעס על כך שלא קיבלו שיתוף פעולה מלא או בלעדיות.

על הבלעדיות העיתונות שהעיתונות אוהבת ודורשת אכתוב יום אחד בהרחבה, אבל אציין שכאשר עיתון מסוים מקבל בלעדיות, המתחרים לא כל כך אוהבים את זה בלשון המעטה. הם יכולים להתעלם מהאייטם, לפרסם אותו האייטם בקטן במקרה אחר.

הבחירה של גלובס להיות סופר סקפטי משאירה טעם לא טוב בפה בייחוד לאור "חגיגות דב מורן" בדה מארקר. זה פשוט נראה מגמתי מידי.  מעין "נתתם בלעדיות לדה מארקר? עכשיו תלמדו לקח".

אני בטוח שגם העיתונאים בגלובס, גם העורכים וגם הקוראים מחזיקים אצבעות לכל סטרט אפ  ישראלי שרוצה להיות מספר אחד בעולם. מסתבר שחברות ישראליות יכולות "לעשות את זה" (צ'ק פוינט, טבע, קומברס,  מרקורי ועוד). אני בטוח שהקוראים מעדיפים כיסוי לא הולם ולא מתלהם, כלומר העובדות פלוס ספק קל במשבצת הפרשנות. אבל קיצוניות שכזאת היא קצת… איך להגיד את זה… לא במקום.

אז יופי של יחסי ציבור, מצד שני, כוכבית לגלובס וגם כוכבית על הפעילות מול גלובס.