ארכיון פוסטים עם התג "לקוחות"

זהירות רכש!

יום חמישי, 21 באוגוסט, 2008

לפני כחמש שנים לערך הייתי במשא ומתן עם חברה גדולה מאוד למתן שירותי יחסי ציבור. הגעתי דרך המלצה של מכר, נפגשתי עם סמנכ"ל השיווק ואחר כך עם המנכ"ל והסכמנו על תחילת פעילות. סיכמנו על ריטיינר בגובה של אלפיים דולר, סכום הנחשב יחסית לסביר וממוצע בשוק עבור משרד יחסי ציבור בינוני.

השלב הבא לפני תחילת הפעילות היה "לסגור את העניינים עם הרכש" ולקבוע פגישה עם מנהלת המרקום של החברה.

הייתי די מרוצה. הייתה זו חברה שרציתי לעבוד איתה, מעניינת, אנשים נחמדים, היה לי לא מעט ערך מוסף לתת להם.

כעבור יום התקשר מנהל הרכש ואמר לי כי למרות מה שסגרתי עם הסמנכ"ל, הרי שבתקציב השנתי, תחום יחסי ציבור בחברה תוקצב בסכום מסויים וכעת לאגף השיווק נותר רק ששת אלפים דולר עד סוף השנה לפעילות יח"צ.  הוא אמר לי באופן המפורש ביותר:Take it or leave it, מה שלא יהיה, החברה לא תשלם לי יותר על יחסי ציבור. הוא גם נתן לי להבין כי בתחילת השנה הבאה יהיה מקום לדון מחדש בנושא.

התקופה הייתה סוף יולי ולמעשה דובר על ירידה מאוד משמעותית בגובה הריטיינר – אלף ומאתיים דולר לחודש. הרבה פחות ממה שסוכם ועל גבול המשתלם מבחינתי. בכל זאת אחרי התלבטות החלטתי לקחת את זה מתוך החלטה ואמירה כי בדצמבר, כאשר יכינו תקציב חדש, יהיה ברור כי הסכום יעלה למה שסוכם. רק התניתי את העניין באופן התשלום: שבועיים מיום קבלת החשבונית ולא שוטף שישים כנהוג. מנהל הרכש אמר שאמנם הוא לא יכול להבטיח, אבל ישתדל לעשות כמיטב יכולתו… הוא רק ביקש שכדי להוציא הזמנת עבודה, שאשלח לו  הצעה מסודרת לפי הריטיינר החדש וכך עשיתי.

מנהלת המרקום הייתה בחו"ל, סמנכ"ל השיווק היה בחופש ובסופו של דבר הקשר נוצר סוף סוף רק לקראת סוף אוגוסט. "אני מעדיפה שנתחיל לעבוד אחרי החגים, בראשון לאוקטובר" אמרה. כלומר בסיכומו של דבר, שלושה חודשים בתשלום של 1,200 דולר!

אני חייב להודות שהרגשתי כי פשוט רימו אותי . אני לא יודע אם זה היה מכוון להוריד אותי במחיר ואז להודיע לי בסופו תהליך כי פעילות יחסי הציבור תחל רק באוקטובר.  בכל מקרה, ההרגשה הייתה לא נוחה ולא נעימה. 

דרך אגב, את הכסף קיבלתי על פי שוטף תשעים.

למה נזכרתי בסיפור הזה? כי לפני כשבוע סיכמתי על פרוייקט קצר לפעילות יחסי ציבור באינטרנט עם חברה גדולה. הכל סוכם, כך גם התמורה לעבודה והנה, אשת הרכש התקשרה ובמשך רבע שעה לחצה עלי כמעט בכוח להוריד מהסכום.

אני לא בא בטענות לאף אחד. תפקידו של הרכש בכל חברה הוא לרכוש כל שירות ומוצר במחירים הנמוכים ביותר שניתן לקבל אבל נדמה לי שכאשר מנכ"ל/סמנכ"ל בוחר בספק שירותים אסטרטגיים  כמו יחסי ציבור ולרוב, איך שלא מסתכלים על זה, מדובר בסכומים נמוכים יחסית (ביחס לעלויות שירותי שיווק אחרים), אפשר להבהיר לרכש שזה המחיר ולא לגרום לתחושה לא נעימה שכזאת.

יחסי ציבור: אז מה דעתך על תיק העיתונות הזה?

יום רביעי, 18 ביוני, 2008

לפני בערך 14 שנים נפגשתי עם בעל חברה גדולה והצעתי לו שירותי יחסי ציבור. השיחה הייתה נחמדה וזרמה היטב לכיוונים "הנכונים" ואז פתאום הוא ביקש מהמזכירה להכניס את תיקי העיתונות הקודמים.

הוא הניח אותם לפני ושאל אותי מה דעתי עליהם ובעיקר, האם אוכל להיות יותר טוב. ובהמשך הדגיש: אני "מצפה למינימום כפול מזה".

דפדפתי בתיקי העיתונות, חלקם היו שמנמנים ומרשימים, חלקם, פחות. היה גם חודש שהיה כמעט ריק, אבל לעומתו היה חודש שבו הוא היה עב כרס. לא נכנסתי לעומק, לא עברתי פרסום פרסום, אבל ההתרשמות הייתה שבהחלט נעשתה שם עבודה נאה.

אז, הייתי צעיר יחסית. משכתי בכתפי ואמרתי לו שזה נחמד, אבל מאיתנו הוא יזכה לפעילות יחסי ציבור מרשימה יותר וכשאמרתי את זה באותו הרגע, באמת התכוונתי לזה.

בדרך למשרד הסצינה הזאת בכל זאת הטרידה אותי קצת. האם? האם באמת נוכל לספק לו יותר? האם זה חשוב בכלל? ומה זה אומר עליו? מה זה אומר עלינו? ובכלל, מה פתאום אני מתבקש לשפוט פעילות של משרד יחסי ציבור אחר? הרי בכל רגע נתון יש מצד אחד את הדרישות ומצד שני גם את הצד השני, היכולות ואיך אני יכול לדעת מה היה אז? ונניח שנעבוד איתו, הרי בעוד שנה/שנתיים/שלוש אנחנו נהיה שם על המוקד מול מישהו אחר, ובעצם הדבר המשמעותי ביותר – ממתי כמות או איכות הפרסומים רלוונטית? הרי האוריינטציה העסקית שלנו היא לתת את התשובה השיווקית – לכוון ישירות אל קהלי היעד הממוקדים בתזמון המתאים.

כשהגעתי למשרד הרגשתי שממש לא בא לי לעבוד עם אותה חברה. אני זוכר שחשבתי לעצמי שאני מוכן להישפט על פי הרבה מאוד פרמטרים, אבל "עובי תיק הפרסומים" לא נמנע עליהם. כמובן שעשיתי זאת בנימוס. הצעת המחיר שהגשתי עבור שירות יחסי ציבור כללה שורה תחתונה שגבוהה בערך פי שלוש ממה שידעתי שהמשרד ההוא לקח. נפרדנו כידידים ואיחלנו זה לזה הרבה הצלחה בהמשך הדרך.

עברו מאז שנים רבות. זו אמנם הייתה הפעם הראשונה שפגישת ההיכרות כוללת תהליך של שיפוט מהיר לגבי ביצועי משרד יח"צ קודם, אבל בטח לא האחרונה. 

לפני יומיים נפגשתי שוב עם לקוח פוטנציאלי ובתיקי העיתונות של משרד יחסי ציבור קודם. דפדפתי, אלא מה, סקרנות טבעית אבל התגובה/תשובה הייתה מעין תגובת כמעט אוטומטית: המהום קל, הבעה קטנה על הפנים של "אתה יודע ש…" והסבר של האני מאמין שלי כי הדבר היחיד שרלוונטי באשר לפרסומים הוא יעילותם.

אני מניח שזה גם עניין של גיל וניסיון, גם של גישה.
 

יחסי ציבור – יש כאלו שלא צריכים. האמנם?

יום ראשון, 25 במאי, 2008

 לפני כמה שנים טובות היה לי לקוח ששילם לי ריטיינר חודשי תמורת השתקה או הנמכת כמות האייטמים עליו בתקשורת. מדובר היה בחברה גדולה יחסית שרצתה לשמור על שקט תעשייתי. לדעתו של מנכ"ל החברה, כל אזכור בתקשורת היה עלול להזיק לו. כמובן שאי אפשר לסתום את הפה לעיתונאים – זה לא מעשי, בייחוד לא כשהחברה הייתה פעילה מאוד, המתחרים עשו לא מעט כותרות והעיתונאים שטיפלו בנושא היו חרוצים וטובים. מצד שני בהחלט ניתן היה להשתדל לנסות ולהנמיך את הרעש של כל אייטם שאמור היה להתפרסם. וכך באמת היה.

אותו לקוח כמובן הוא דוגמא קיצונית, אבל עדיין לעיתים אני פוגש אנשים וחברות שברגע ראשון אני מופתע לשמוע כי הם שוקלים לעבוד עם משרד יחסי ציבור.

לפני כחודש פגשתי אדם המעביר סדנאות מסויימות. האיש (המרשים במיוחד יש להודות) הוציא לא מעט ספרים ונחשב לבר סמכא בתחומו. הוא מרואיין מבוקש, תמיד יש לו מה להגיד ולפחות שלוש פעמים בשבוע פונים אליו מאמצעי התקשורת (טלוויזיה, רדיו ועיתונות) לשמוע את דעותיו. כבר בשיחה הטלפונית הסברתי לו שעם כל הרצון שלי למכור לו את שירותי, אני חושש שהפעילות שלי עלולה להפחית את כמות הפניות והפרסומים. מצד אחד, אמנם יראיינו אותו ויכתבו עליו בתחומים המדוייקים אותם הוא רוצה לקדם אבל מנגד, בגלל העובדה שהוא עובד עם משרד יחסי ציבור תרד רמת הספונטניות של העורכים והכתבים לראיין אותו. ככה זה.

אחרי פגישה עמו תפסתי שאולי בתחום קשרי העיתונות עדיף שלא אגע, אלא רק מאחורי הקלעים (בהדרכה) אבל בתחומים אחרים, כמו יחסי ציבור באינטרנט, בהחלט יש לי מה לתרום עבורו.

המשפט – "דברים שרואים מכאן, לא רואים משם" נכון שבעתים במקרים של שתי חברות אחרות שפגשתי לאחרונה. שתיהן חברות מתחום התקשורת (המדיה, לא תקשורת נתונים) אשר מנהליהן מקושרים היטב לכל העיתונאים וגם לקהלי היעד הרלוונטים ובכל זאת מנהלי שתי החברות רצו לשמוע פרטים על אודות שירותי.

ברגע ראשון אמנם התפלאתי "מה, אתם צריכים יחסי ציבור?" אבל לאחר ששמעתי אותם, התברר לי שהם לא רק זקוקים לשירותי משרד יחסי ציבור, אלא הם צריכים שירותים מאוד מדוייקים ומאוד ספציפיים. אמנם לא יחסי ציבור מסורתיים רגילים אבל מצד שני, עם כל היכולות שלהם והקשרים שלהם, הם פשוט לא יודעים אך לקדם באופן עצמאי נושאים מסויימים.

אם אני חושב על זה טוב, הרי זה מה שבעצם כתבתי כאשר גוגל שכרו משרד יחסי ציבור. מצד אחד, גוגל היא חברת ההייטק המתקושרת ביותר בעולם. אין יום שלא מופיעה כתבה גדולה או ידיעה עליהם בכל אמצעי התקשורת הנידח ביותר ולבטח באינטרנט. מצד שני, לגוגל יש אג'נדה שלה ועל אחת כמה וכמה לגוגל ישראל ובגלל ההתייחסות הרבה לחברה, הדברים שמעניינים באופן ממוקד את החברה הישראלית כמעט ולא באים לידי ביטוי. זו הסיבה שגוגל אכן זקוקים ליד אשר לא רק תכוון, אלא גם תבצע.

לסיכומו של דבר, מסתבר שאין חברה או ארגון שלא זקוקים ליחסי ציבור. לפעמים אלו אולי יהיו יחסי ציבור שונים מהתפיסה המקובלת (תכניס אותנו לעיתון) אבל בוודאות כמעט מוחלטת אני יכול לומר כי משרד יחסי ציבור מיומן ויצירתי ידע לתפור לכל חברה שירותי יחסי ציבור המתאימים לם.

ההודעה לעיתונות הראשונה

יום שני, 4 בפברואר, 2008

לפני די הרבה שנים הייתי במגעים עם לקוח מסוים. היה זה לקוח מעניין ותקציב שנחשב לגדול.  אחרי כמה שיחות החלפת אימיילים ושיחות טלפון אמר לי בעל הבית, בסופה של הפגישה האחרונה, "כן, נתחיל לעבוד, אתה יכול לשלוח לי מחר הודעה לעיתונות שקיבלת את התקציב שלנו".

התשובה המיידית שעניתי לו היא שאינני נוהג לעשות כך. הוא חייך ושאל למה.

התשובה שנתתי הייתה שאני מוצא בזה טעם לפגם שההודעה הראשונה לעיתונות שאני מוציא היא הודעה מטעמי על כך שקיבלתי את התקציב. היא לא משרתת שום דבר מלבד את האגו שלי.

זו הייתה תשובה מהבטן וכשחשבתי עליה בדרך חזרה, כבר היו לי נימוקים נוספים למה לא להוציא הודעות מהסוג הזה: מלבד האגו, הרי תמיד כל הסכם שלי לפחות הוא קודם כל לשלושה חודשי ניסיון. לא תמיד הניסיון עולה יפה. לעיתים (רחוקות!!!) יש אכזבה מצד הלקוח על אופי או סיגנון השירות, לעיתים (רחוקות עוד יותר) אני מוצא שעדיף שלא להמשיך מסיבות אלו או אחרות. אם אין המשך לעבודה המשותפת, לעומת ההודעה שפורסמה על עבודה משותפת, זה קצת פאדיחה, לא?

חוץ מזה, למה לחשוף מול המתחרים שלי או של הלקוח שלי על הפעילויות הצפויות שלנו. עדיף לשמור את הדברים האלו בבטן, לחגוג שקט וזהו.

בתחום הפרסום הודעה מסוג זה היא כמעט חלק מובנה מתהליך העבודה המשותפת. זכינו, לחצנו ידיים, העברנו חוזים ועכשיו נוציא הודעה לעיתונות. בתחום יחסי הציבור הדבר פחות נהוג, אם כי עדיין, די נפוץ.

גם היום כאשר אני קורא הודעות כאלו משהו נראה לי קצת צורם, אבל מצד שני, אני מוצא לא מעט היגיון בלהוציא הודעה מהסוג הזה.

ראשית, ההודעה הראשונה מיועדת לאו דווקא לפרסום, אלא ליידוע רוב הגורמים הנוגעים בדבר, ובייחוד עיתונאים, כי מעתה והלאה משרד יחסי ציבור XYZ עובד עבור לקוח ZYX וכל שאלה, בקשה לתגובה, התייחסות , הנכם מוזמנים לפנות אלינו.

שנית, ההודעה היא מעין אישור סופי. זהו, התחלנו לעבוד, הודענו לציבור. גם יש כאן איזושהי אמירה כי אני גאה כי קיבלתי את הלקוח עד כדאי כך שאני רץ לספר על כך לחבר'ה. ודבר נוסף, יש כאן גם פרסום פומבי ואמירה: "היי, תתרחקו מהלקוח הזה, בשנים הקרובות הוא מקבל שירותי יחסי ציבור ממני".

ולמרות הכל, כאשר אני מקבל לקוח חדש, אני נמנע מלהוציא הודעה שכזאת וכאשר אני קורא הודעות כאלו, אני עדיין מרגיש אי נוחות קלה בייחוד כאשר אני קורא הודעות הנוגעות ללקוחות עבר שלי ועוד יותר, הודעות על לקוחות שגם אני התמודדתי במכרז, והפסדתי אותו.