ארכיון פוסטים עם התג "מוסר"

יחסי ציבור ומוסריות ? Take 2

יום רביעי, 9 באפריל, 2008

 כתבתי כאן בעבר כי לא הייתי מייצג את בועז יונה או את הנשיא קצב למרות שהשירות שאני אמור לספק – יחסי ציבור או יחסי ציבור באינטרנט או כל שירות משלים אחר הוא שירות מקצועי וניתן לעשות זאת גם ללא מעורבות ריגשית. אני באופן אישי לא מעוניין לעבוד עם לקוחות שהעבודה איתם עוברת את הגבולות המוסריים שלי.

היום בבוקר קראתי בדה מארקר כי אשת יחסי הציבור נאוה עינבר, תייצג את ד"ר דורית ניצן קלוסקי שהייתה ראש שירותי המזון והתזונה במשרד הבריאות בזמן פרשת רמדיה.

ראשית – גילוי נאות – נאוה עינבר היא חברה אישית שלי ובכלל אישה שאני מוקיר ומעריך הן ברמה האישית אבל כמובן ברמה המקצועית. נאוה לדעתי נמנית בין אנשי יחסי הציבור המקצועיים ביותר והטובים ביותר שייש, לבטח בתחום התמחותה – יחסי ציבור בתחום הרפואה והבריאות.

לכן המחשבה הראשונה שחלפה במוחי כאשר קראתי את הכותרת הייתה – איך נאוה יכולה לעשות את זה.

המחשבה השנייה הייתה שאין ספק שד"ר ניצן קלוסקי עשתה עסק טוב כשלקחה מישהי שמבינה היטב לא רק ביחסי ציבור אלא גם בניהול משברים תקשורתיים. יש אנשי יחסי ציבור שמכריזים על עצמם כי הם יודעים לעשות את זה, ויש גם כאלו שבאמת יודעים לעשות את זה. נאוה עינבר ללא ספק יודעת לנהל משברים תקשורתיים.

כשסיימתי לקרוא את הידיעה הבנתי שלא רק שאין כאן בעיה מוסרית, אלא להיפך, יש כאן פשוט עניין של צדק. ד"ר ניצן קלוסקי בתפקידה כראש מנהל המזון והתרופות בעת  מקרה רמדיה לא יכלה בשום דרך שהיא לא באופן ישיר ובטח שלא באופן עקיף לוודא שחברת הומנה ייצרה את הפורמולה הצמחית ללא הויטמין B1. את האישור ליבוא הפורמולה הם קיבלו מן הסתם לאחר בדיקות מקיפות על הפורמולה האמיתית . העובדה שפישלו ו/או רימו לא ניתנת לבדיקה. מנהל המזון והתרופות עד כמה שיתאמץ, לא יכול לבדוק כל משלוח מזון שמגיע לארץ.

בידיעה פורסם כי בשבועות הקרובים אמור פרקליט המדינה לקבל החלטה סופית בקשר לכתבי האישום בפרשה הזו.

אני מאוד מאוד מקווה כי לא יבחר בדרך הטיפשית להעמיד את ד"ר ניצן קלוסקי לדין ומסכים במאת האחוזים למה שנאוה אמרה לכתב דה מארקר- שהלוואי שד"ר קלוסקי הייתה יכולה למנוע את האסון, אך מקומה הוא לכל היותר על דוכן העדים, בטח שלא על ספסל הנאשמים.

בנושא הזה לא רק שאין ניגוד אינטרסים בנושא מוסריות אלא להיפך, אני די גאה בנאוה עינבר שלקחה על עצמה ללוות תקשורתית את ד"ר דורית ניצן קלוסקי.

יחסי ציבור ומוסר

יום שלישי, 29 בינואר, 2008

 

בשבוע שעבר פורסם כי בועז יונה, לקח משרד יחסי ציבור כדי לשפר את תדמיתו. המעשה סחף אחריו קצת תגובות לא הכי נעימות (בלשון המעטה) על מקצוע יחסי הציבור ובכלל, עוד הזדמנות להוקיע את בועז יונה.

שכירת משרד יחסי הציבור כדי לנסות ולשפר את התדמית של בועז יונה מעלה כמה שאלות מעניינות: האם איש יחסי ציבור אמור להיות מנותק ריגשית מהלקוח נניח כמו עורך דין ולקוח?

האם משרד יחסי ציבור יכול להרשות לעצמו להתחבט בבעיה המוסרית של הלקוח ונניח לקחת לקוח בכל מחיר ולספק לו שירותים ללא כל קשר לתדמיתו ולדעתו של איש יחסי הציבור על הלקוח שלו? עוד שאלות הן האם יחסי ציבור אכן יכולים לסייע ולהשפיע על מהלך המשפט? הלא הפרקליטות, השופטים, וכל המערכת מסביב קוראים עיתונים.  ובכלל, האם הכל זה רק עניין של תדמית?

אני אישית בעקבות פוסט בגלוב (הבלוג הקבוצתי המצויין של יובל דרור וחברים) תהיתי ביני לבין עצמי מה הייתי עושה אילו בועז יונה היה פונה אלי ומבקש שאייצג אותו.

אני מניח שהייתי מפעיל כמה שיקולים שלא כולם מוסריים. מצד אחד, יש כאן עניין ואתגר מקצועי. בנתוני פתיחה שכאלו זה בהחלט מעניין לראות עד כמה ניתן לשנות תדמית. יש כאן גם עניין כספי ובעיקר, יש כאן גם הזדמנות נהדרת לבוסט נאה למשרד שבראשותי. החשיפה, עבודה מול התקשורת…

מהצד השני, יש כאן עניין מוסרי. כן, נכון שאפשר לראות בבועז איש עסקים שקרס. "קורה, לא נורא" ונכון שאפשר גם גם לומר שהוא לא האשם העיקרי, אלא האשמים הם הבנקים ששיחררו לו כספים בניגוד למצבו הפיננסי.

אבל זו הרי היתממות. בועז יונה גרם להרבה אנשים לאבד את עולמם. אני בהחלט חושב שמגיע לו עונש.

בעבר היו מקרים בהם טיפלתי במשברים תקשורתיים. תמיד זה היה מעניין. באיזשהו מקום תמיד זה עניין עסקי טהור. אף אחד מהלקוחות לא היה בחזקת פושע העומד למשפט. אף אחד גם לא גרם נזק חמור ל"אנשים הקטנים מהרחוב".

ואם בועז יונה כן, אז איפה הגבול?

אין לי תשובות חד משמעיות. אבל בהחלט זו שאלה שאני מתחבט בה.